חָלַמְתִּי בַּיִת בְּשׁוּלֵי הַכְּפָר.

יַרְקוּת רָוָה עַד דַּי. שַׁלְוָה רוֹגֶשֶׁת

מִקּוֹל הֶחָי, מִגַּלִּינַת הַבָּר,

מִן הַחֲלוֹם וּמִפַּשְׁטוּת הַפֵּשֶׁר.

חָלַמְתִּי פֶּרֶט־צְעָדִים מֻכָּר,

הַמִּתְנַגֵּן בְּכָל מִשְׁעוֹל וָחֶדֶר.

וְאֵין דְּרָכִים וּגְבוּל סָמוּר, וּכְבָר

אַתָּה שֶׁלִּי בִּלְבַד. בְּלִי נֵדֶר.