יֵשׁ אַוָּה נִתֶּכֶת בְּכוּרָהּ שֶׁל שֶׁמֶשׁ,
יֵשׁ קָמָה חוֹרֶפֶת בְּשַׁלְגֵי הַדַּף,
אִילָנוֹת הִשְׁלִיכוּ בֵּין בָּרִי וְשֶׁמָּא,
וְסוּפוֹת הֵגִיחוּ שֶׁקּוֹלָן נִדָּף.
לֹא נָטִיתָ שֶׁכֶם, לֹא כָּרַעְתָּ בֶּרֶךְ,
לֹא בָּצַעְתָּ לֶחֶם עַל שֻׁלְחַן רֵעִים.
לְבַדְּךָ בַּגֹּרֶן, בְּמוֹרַג הַפֶּרֶךְ,
כְּנַקָּר בָּאֹרֶן, שֶׁזִּמֵּן קְרוּאִים.
דּוּשׁ עַד שֵׁן וָעַיִן, שְׁכַר מִן הַיּוֹתֶרֶת,
לֹא לְךָ הַיַּיִן, כִּי לְךָ הַטַּל.
דְּהַר, לִבִּי, בָּרוּחַ, אַל תִּשְׁעֶה לַפֶּרֶט,
עַד אֲשֶׁר תָּנוּחַ, בַּשָּׂדֶה מוּטָל.