לאבי

קַדַּחַת מִדְבָּר בְּעֵינָיו וּשְׂפָתָיו הַשָּׁרָב.

בַּטַּלִּית הַסְּגוּפָה שֵׂיבָתוֹ מְעֻטֶּרֶת.

הָעֵדָה מְלַוָּה אֶת הָגָר הַגּוֹחֶנֶת לַסַּף,

אֶת הָגָר הַחוֹפֶנֶת לִבָּהּ כַּחֲפֹן הַזָּהָב

לִזְרוֹתוֹ עַל הַדֶּרֶךְ.

בְּקוֹלוֹ יֶעֱשַׁן הַצָּמָא וּדְבָרוֹ הָרָעָב.

יְרַחֵם הָאָמָה הַיּוֹשֶבֶת מִנֶּגֶד.

עוֹדוֹ נַעַר בּוֹסֵס בִּרְחוֹבוֹ הַדְּמוּעָה שֶׁל הַסְּתָו,

וְאִמּוֹ בַּחַלּוֹן מְמַלֶּלֶת תְּפִלַּת פְּעָמָיו

לְלֹא נִיד, לְלֹא הֶגֶה.

לְוָלוֹזִ’ין הַדֶּרֶךְ שׂוֹרֶכֶת. כֻּתֹּנֶת לָעוֹר

וְלַהַט הָאֹפֶק הַזָּר בָּעֵינַיִם.

הָרַגְלַיִם הוֹגוֹת בֶּעָקֹב שֶׁהָיָה לְמִישׁוֹר.

מוּשָׁטוֹת הַיָּדַיִם אֶל כְּנַף הַחֲלוֹם הַצָּחוֹר,

אֶל הַפַּת וְהַמַּיִם.

הוּא קוֹרֵא. מִתְנַשֵּׁף הַשָּׁרָב. מִתְבַּקֵּע הַכְּפוֹר.

בְּחַלּוֹן בֵּית אָבִיו דְּמוּת אִשָּׁה מְאֻבֶּנֶת.

מְלַוִּים אֶת הָגָר הַנּוֹשֵׂאת אֶת קוֹלָהּ בַּמִּדְבָּר.

עַל הַקְּלָף הָרָדוּם אֵגֶל־טַל מִתְיַפֵּחַ נָשַׁר.

כְּבָר כָּל אוֹת מְקוֹנֶנֶת.

בִּינָה, בִּינָה, אֲנִי קַשּׁוּב אֶל רַחַש שִׂפְתוֹתַיִךְ.

כָּל יוֹם קוֹטֵל חֲלוֹם כָּשׁוּף, אוּלַי אֵצֵא וְלֹא אָשׁוּב.

גַּלִּי רַק טֶפַח, שְׁנַיִם.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל, לוֹעֶגֶת וְצוֹחֶקֶת.

בְּעִיר זָרָה עַמּוּד שֶׁל גְּבוּל צָנַח בְּשֶׁקֶט.