לְאָן עִם הַלֵּב הַגּוֹעֵשׁ וּלְאָן עִם תִּפְרַחַת הַצַּעַר?

הַשֶּׁמֶשׁ חוֹזֶרֶת בָּרֶגֶל מִלֵּיל אַהֲבָה שֶׁנָּדַד.

לְבָדָּהּ הַדְּגָנִית בַּקָּמָה. עֲרִירִי הָאַשּׁוּחַ בַּיַּעַר.

יֵשׁ, רֵיקָם מִמַּעְיָן מְפַכֶּה תְּכַתֵּף הַשּׁוֹאֶבֶת הַכַּד.

תְּמוֹל גָּלְשָׁה הַחַמָּה אֶל הַיָּם, אֶל דּוֹדָהּ הַשּׁוֹקֵק, הַנּוֹגֵהַּ,

וְנָמוֹגָה כֻּלָּהּ בְּדָמוֹ. לַמָּחֳרָת הִשְׂתָּרְכָה כְּבוּיָה.

הִיא צָלְלָה בִּנְבָכָיו וְחָתְרָה אֶל סוֹדוֹ, כַּסְפִּיתִי וְרוֹגֵעַ,

הוּא אוֹתֵת בְּרִמְזֵי זַהֲרוּרִים אֶל יַבֶּשֶׁת זָרָה וּבְדוּיָה.

יֵשׁ חוֹצֵץ בֵּין חָזֶה לְחָזֶה וְהוּא פֶּלִי, צוֹנֵן וּמוּזָר,

וַאֲנִי לֹא אָבִין לְעוֹלָם בְּשֶׁל מָה אַתָּה זָר לִי הָעֶרֶב,

אַתָּה הָאֶחָד, הָאָהוּב.

וְאוּלַי כָּךְ נִצְעַד יָד בְּיָד, כְּהוֹזִים בִּשְׁבִילָם הַצַּר,

נָדוּשׁ שִׁבֳּלֵי הַיּוֹמְיוֹם, דְּבוּקִים עַל חֻדָּהּ שֶׁל הָחֶרֶב,

נָדוּשׁ וְנָעוּג וְשׁוּב.