קוֹדְחִים קַלְעֵי־פְּלִיז בִּקְטִיפָה גְּחוּלָה, מַדְמִיעָה וְזוֹמֶמֶת.

וְזֶפֶק הָרִים מְהַדְהֵד. צְלִיף שׁוֹטִים עַל פָּנִים וְעַל גַּב.

כְּבוּיַת־מְאוֹרוֹת וּזְנוּקָה תַּהְבִּיל מַשְׂטֵמָה מְיֻחֶמֶת.

וְקַת עֲשֵׁנָה מְדַשְׁדֶּשֶׁת בְּאֵפֶר מִקְדָּשׁ שֶׁחָרַב.

אוֹרֶבֶת דְּמָמָה שֶׁל הֶפְסֵק. דְרִיכַת הָרוֹבִים נוֹקֶשֶׁת.

לִבִּי כְּלוּדָר שֶׁנֻּצַּח מְתוֹפֵף עַל חַלּוֹן מְמֻסָּךְ.

כָּבֵד הַמָּסָךְ וְאָטוּם. צוֹעֲנִית לְעַצְמָהּ מְנַחֶשֶׁת:

“הַעוֹד אוֹר בְּעֵינָיו? אוֹ…” כּוֹכָב הִשְׁתַּרְבֵּט וְצָנַח.

יָדַעְתִּי: עָלַי לֹא שָׁאַלְתָּ. מְכֻדָּן כְּאַנְדַּרְטַת־בַּזֶּלֶת

חָלַשׁ מַבָּטְךָ הַלּוֹטֵף עַל נְשִׁימַת הֶחָצֵר הַדְּרוּכָה

וְהִשְׁבִּיעַ כּוֹכְבֵי הַלֶּכֶת,

לִפְרֹשׂ מָגִנֵּי הָאָרָד עַל כָּל כֶּבֶשׂ, כָּל נֶטַע, כָּל יֶלֶד.

בִּשְׂפָתַיִם צְרוּבוֹת אֲנַשֵּׁק אֶת הַקַּת הַשְּׂנוּאָה וּבְרוּכָה

וְאֶהְיֶה עַמּוּד־אֵשׁ לְפָנֶיךָ.