שִׂמְלַת הַשַּׁבָּת מְלֻכְלֶכֶת וְגַם הַבֻּבָּה מְדֻכְדֶּכֶת.
עֲלֵי הַשִּׁטָּה כְּבָר טָרַפְתִּי מִבְּלִי לְנַחֵשׁ ‘הֵן’ אוֹ ‘לָאו’.
יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי: הוֹלֶכֶת אֶל סְתָו בַּכְיָן אִזְדָּרֶכֶת
עַל מֵצַח דּוֹלֵק לְהַנִּיחַ כְּיָד אֶת צִנַּת עֲנָנָיו.
הָיְתָה זוֹ שַׁבָּת, אִם אֶזְכֹּר. כְּרוֹבֶה שֶׁנִּדְרַךְ לְהָרִיעַ,
הִרְתִּיעַ הַכְּפָר עַל קְפִיצָיו אֶל אוֹרְחַת הַמַּלְכוּת הָעוֹלָה.
הַמֶּלֶךְ זָרַע חִיּוּכִים וְקָצַר אֶת גּוּפִי הַמְשַׁוֵּעַ.
הִסִּיעַ בְּרוֹם אֻכָּפוֹ אֲלֻמָּה מְחֻבֶּקֶת, בְּהוּלָה.
נִיחוֹחַ וְשֶׁכֶר הַדַּיִשׁ. מָעַךְ בִּשְׂפָתָיו, בַּטְּלָפַיִם,
גָּמַע בְּמִנְשֶׁמֶת חָזֵהוּ. נָשַׁם מֵעָקֵב עַד קָדְקֹד,
הִשְׁקָה כּוֹכָבִים וְיָרֵחַ.
כָּבִים כְּבָר הֵדֵי פַּרְסוֹתָיו. חִוְרִים כְּבָר שִׂפְתֵי הַשָּׁמַיִם.
הַקַּשׁ הַשָּׁמוּט אֶל גָּרְנוֹ מְנַבֵּל אֶת שְׂפָתָיו הַפְּצוּעוֹת.
מִתְיַפֵּחַ.