אֲשֶׁר שָׁכַל אַהֲבוֹתָיו,
נָשׁוּר יִקְשַׁב לִילֵל הַחֹרֶף,
זָמוּם עַד זֶרֶת שָׁרָשָׁיו,
סָמוּר וּמְכֻדָּן כָּאֹרֶן.
אֲשֶׁר שָׁכַל אַהֲבוֹתָיו,
יִשְׁחַן בְּמִדְבָּרוֹ כָּרֹתֶם.
הוּא מִתְבַּדֵּחַ עִם הַקְרָב.
וּזְרוֹעוֹתָיו – הַלְּבִיאוֹת הֵן.
סֹבּוּ, פָּנַי, וּצְנַח הַלּוֹט.
אֶבֶן מְלֵחָה גִּצִּים חוֹצֶבֶת.
סֶלַע בְּפִי בַּלִּיסְטְרָאוֹת.
וְדִמְעָתִי בִּלְחִי הָאֶבֶן.