רָקְדוּ בָּעַיִן גַּמָּדִים.
“הַכֹּל” צָרְדָה הָאֶצְבַּע “הֶבֶל”.
אֲבָל בַּצּוֹם כִּבְמוֹעֲדִים
בָּכִיתָ עַל חִבּוּט הַקֶּבֶר.
הַכֹּל נִכְרַך עַל זְרוֹעֲךָ.
טְבִילַת הַשַּׁחַר בַּוִּילִיָּה,
תְּפִלַּת הַבֹּקֶר, חֲרוּכָה
מִטּוֹטָפוֹת, מִלֵּב מַרְקִיעַ.
בְּטֶפֶף קַל, כַּחֲתוּלָה,
הַדְּאָגָה בְּעִקְּבוֹתֶיךָ.
הַאִם בֵּרְכָה אוֹ קִלְלָה
שְׁקִיעַת עֵינֶיךָ הַדּוֹעֶכֶת?