הָיִית קִרְיָה נֶאֱמָנָה

מֵרַשִׁ"י פִין עַד הִירְשְׁקֶה לֶקֶרְט,

בַּפִּלְפּוּלִים, בַּהֲגַנָּה,

בִּלְשׁוֹנוֹתֶיהָ נֶאֱבֶקֶת.

תָּסְסוּ בְּאֹדֶם סִמְטָאוֹת,

וְיִידִישׁ בָּעִבְרִית נוֹגַעַת.

אוּלַי חָיִית עַל הַגָּדוֹת

שֶׁל אַגָּדָה, אוֹתָהּ בּוֹדָה אַתְּ.

תְּנוּמַת שָׁרָב הָיִית, עָמְסוּ

רִיסַי זֹךְ תִּימְרוֹתֶיהָ.

מַגָּפֵיהֶם אוֹתָהּ רָמְסוּ.

רַק שְׁמָהּ עַל דַּל שְׂפָתַי רוֹתֵעַ.