גַּלֵּי דָמִי יִדּוֹדוּן, יִדּוֹדוּן, יִדּוֹדוּן,

וּמַשַּׁק מַעְיָן נִסְתָּר מוֹשְׁכֵנִי הָלְאָה־הָלְאָה;

הָרֵי לְשַׁד־סִינַי יָפִיצוּ רֵיחַ עֲגָבִים

וְשִׁירוֹת דּוֹר־הַמִּדְבָּר, בְנֵי מְרוֹן־יַעֲקֹב

גּוֹלְשׁוֹת מִלְּבָבִי כְאֵדֵי נוֹף־אֲהָבִים,

וְדֶרֶךְ כְּסוּי־דֶּשֶׁא מִתְפַּלֵּס מַעֲלָה־מַעֲלָה,

וְאָנֹכִי אַט אַעֲרוֹג וְהוֹלֵךְ.

מְחוֹז־חֲלוֹמִי: שָׁם הַרְחֵק, בְּאֵם־נַפְשְׁכֶם הַסְּבוּכָה,

שָׁם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל הוֹמִיָּה בִּבְתוּלֶיהָ.

אֶפְשׁוֹט אֶת כָּל־חוּלַי וַאֲגַשֵּׁם אֶת־נִשְׁמָתִי

לְאַהֲבָה יוֹצֶרֶת לִנְשִׁיקַת עִרְבּוּבְיָה:

מִסִּינַי נֶעְתַּקְתִּי וּלְהַפְרוֹת־כֹּל בָּאתִי,

פִּתְחוּ נָא נִשְׁמַתְכֶם וְאָבֹא עָלֶיהָ:

מְקוֹר תְּנוּבָתֵנוּ שָׁם נִרְדָם.

1910