מִקַּדְמֵי דוֹר־דּוֹרוֹת תְּשׁוֹטַטְנָה עֵינֵינוּ

וְהַהוֶֹה הַבָּרוּךְ מַעֲמִידֵנוּ לְרָגַע.

לַשָּׁוְא זֶה הִקְשַׁחְנוּ לִבֵּנוּ כַסֶּלַע,

לַשָּׁוְא לֹא הִבַּטְנוּ בְעֵינֵי הָעֵת,

לַשָּׁוְא לָנוּ אַחַת אִם טוֹב וְאִם נָגַע:

גָּדוֹל הוּא הַפֶּלֶא וְקָדוֹשׁ הַנֵּס –

וְכָזֹאת עוֹד לֹא הָיְתָה,

כָּזֹאת עוֹד לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם.

אֵינֶנִי יוֹדֵעַ, מַה זֹּאת אַרְגִישָׁה,

וְאֵין־אִישׁ יוֹדֵעַ, מֶה הָיְתָה בֵינֵינוּ.

כֻּלָּנוּ מַבִּיטִים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ,

כֻּלָּנוּ מַרְגִּישִׁים בַּפֶּלֶא הַלָּז.

וְאֵיזֶה סוֹד גָּלוּי מְשׁוֹטֵט בְּתוֹכֵנוּ,

סוֹד חַיִּים, אוֹ אַחֵר, סוֹד שַׁחַר, סוֹד־פָּז,

וֵאֲנַחְנוּ לֹא נַדַע,

וַאֲנחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַעֲשֶׂה.

נִפְלָאִים הַמַּעֲשִׂים שֶׁבְּחֵיק הָאֵל יִוָּלְדוּ,

וּמַעֲשִׂים־יְהוּדִים שִׁבְעָתַיִם נִפְלָאִים.

הַצָּרוֹת הֵמִיתוּ כָל מַה שֶׁחָפַצְנוּ,

כָּל מַה שֶׁחָפַצְנוּ בְחֵפֶץ אֵשׁ־דָּת –

וְתַחַת לִקְרוֹעַ לְאַלְפֵי קְרָעִים

כָּל אִסּוּר, כָּל כֶּבֶל, כָּל זִיק וְכָל צְבָת:

אֶת הַכֹּל קִדַּשְׁנוּ,

אֶת הַכֹּל קִדַּשְׁנוּ לִבְרָכָה.

עֱזוּז־אֵיזֶה־רַעַשׁ מְפַעֲפֵעַ בְּתוֹכֵנוּ,

וֶעֱזוּז־אֵיזֶה־שָׁלוֹם, הַמִּשְׁתַּפֵּךְ כִּטְלָלִים.

עֱזוּז־שְׁלוֹם־הַכֹּל, הַשּׁוֹטֵף עֵינֵינוּ

וְגִילָה גְדוֹלָה הַמְסַמְּאָה אֶת כֹּל.

גַּעֲגוּעִים גְּדוֹלִים וְצִירִים וַחֲבָלִים,

וְחַגִּים חֲדָשִׁים וְשַבָּתוֹת שֶׁל־חוֹל,

וְאַלְפֵי מִינֵי חַיִּים,

וְאַלְפֵי מִינֵי חַיִּים מִסְתָּעֲרִים.

בִּכְלָל: עוֹד לֹא נֵדַע, מַה־טִּיב אֵל הַחֲלוֹמוֹת,

בִּכְלָל: גַּם לֹא נִשְׁאַל, מַה־טִּיבוֹ שֶׁל הָרַעַשׁ?

אַךְ אַחַת מַרְגִּישִׁים אֲנַחְנוּ מְאוֹד הֵיטֵב:

מַרְגִּישִׁים אֲנַחְנוּ, כִּי בָאָה הָעֵת.

וּמַעֲשִׂים יֵעָשׂוּ פֹה בְּהַסּח־הַדַּעַת,

מַעֲשֵׂי־מַטָּרָה, מַעֲשִׂים־שֶׁל־קֵץ.

וַחֲדָשׁוֹת עוֹד בָּאוֹת,

וַחֲדָשׁוֹת עוֹד בָּאוֹת וּזְרָמִים.

וְכָזֹאת עוֹד לֹא הָיְתָה מִקַּדְמֵי־דוֹר־דּוֹרוֹת,

וְכָזֹאת עוֹד לֹא הָיְתָה בְעוֹלָמֵנוּ הַמֻּזָּר,

אַהֲבָתֵנוּ גְלוּיָה זֶה שָׁנִים אַלְפַּיִם,

וְעוֹד לֹא הִתְנַשְּׁקָה נְשִׁיקַת־הָאוֹת,

נְשִׁיקָה שֶתְּחַבֵּשׁ כָּל שָׁבוּר וּמְפֻזָּר,

נְשִׁיקַת הָרְבָבוֹת: נְשִׁיקָה כָזֹאת;

וְכָזֹאת עוֹד לֹא הָיְתָה,

כָּזֹאת עוֹד לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם.

וְחֵפֶץ וּתְסִיסָה. וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע

נַפְשֵׁנוּ שָׂמַתְנוּ, לֹא נֵדַע מֶה הָיָה,

רַק מִלִּים וְחֶדְוָה, הֵד־חַיִּים וְתִקְוָה,

וְאַהֲבָה גְלוּיָה עַל פִּינוּ הַלַּח,

וְשִׁכְרוֹן־הַמֹּחַ וְשִׁיר וַהֲזָיָה,

וּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּרְצוּיָה כָל־כַּך – הַהַרְגֵּשׁ תַּרְגִּישׁוּ,

הֲתַרְגִּישׁוּ שֶׁכָּזֹאת עוֹד לֹא הָיְתָה?

1909