(מרגעי־זעמו של הרצל.)

וְעָרְפּוֹ: שֶׁמִּכְּבָר, וְנוֹשָׁן הוּא הַגּוֹי,

הֵן רַבַּת גִּמְגַּמְתִּי, אִם אָבֹא וְאִם לֹא,

אָמַרְתִּי: הָעִתִּים זוֹ לְזוֹ דוֹמוֹת,

אָמַרְתִּי: לֹא יִשְׁוֶה בְּנֶזֶק הַמְּנוּחָה

וּבְנֶזֶק הַחֲלוֹמוֹת.

וַאֲסִיר תִּקְוַת־עוֹז בָּאתִי בְכָל זֹאת,

אֵיזֶה מַכְאוֹב נוֹרָא נָתַן לִי הָאוֹת,

אֵיזֶה אִי־מְנוּחָה צַו לִי נָתָנָה

לְהַצִּית בִּלְבַבְכֶם הַשִּׁירָה הַקְדוֹשָׁה,

הַשִּׁירָה הַנּוֹשָׁנָה.

וָאוֹמַר: הֵן כֹּה אָנוּשׁ וְעָצוּם הוּא הַכְּאֵב,

וָאוֹמַר: הֵן הַדִּמְעָה הֵמַסָּה אֶת הַלֵּב,

הֵמַסָּה אֶת הַצְּחִיחַ לְאַדְמַת תְּנוּבָה,

אוּלַי זֶה רַחֵם תְּרַחֲמוּ נַפְשְׁכֶם,

הַנֶּפֶשׁ הַמְשׁוּבָה.

וָאוֹמַר: יְהִי נֵס, וָאוֹמַר: יְהִי אוֹר,

וָאוֹמַר: יְהִי חֵפֶץ לְטַפֵּס מִן הַבּוֹר,

וְלַעֲזוֹב הָרַחֲמָנוּת בַּת־צַחֲנַת־הַלְבוֹנָה,

וַאֲרוּרָה הַנֶּפֶשׁ הַצְּרִיכָה לִישׁוּעָה

שֶׁאֲלֵיהֶם פּוֹנָה.

לְחִנָּם וְלַשָּׁוְא: הַקְעָרָה נֶהְפָּכָה,

לְבָבִי מְאוֹד רַךְ וְאוֹהֵב אֶת הַבְּרָכָה,

לְבָבִי מְאוֹד טוֹב חֲסַר־מְדָנִים וְחֵמָה,

וְאָנֹכִי לֹא אֵדַע לְהַצִּית מְרִיבוֹת

וּלְחַרְחַר מַשְטֵמָה.

נִשְׁמָתִי לֹא תִסְכּוֹן, בַּת־הָאוֹר הִנֶּהָ,

וּבַחֲרָמוֹת וּנְזִיפוֹת לֹא תִתֵּן עֵדֶיהָ,

נִשְׁמָתִי נָכְרִיָּה, נִשְׁמָתִי בְטֵלָה,

בֵּינֵינוּ לֹא יִסְכּוֹן מְאוּמָה לִמְאוּמָה,

רַק דּוֹמֶן וּנְבֵלָה.

בֵּינֵנוּ לֹא תִסְכּוֹן רַק מִדַּת־הַקַּבְּצָנוּת,

רַק קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת וּשְׁבוּעַת־נֶאֱמָנוּת,

רַק פֵּרוּד הַלְבָבוֹת וּקְטָטָה וּמַגֵּפָה,

בֵּינֵנוּ לֹא תִסְכּוֹן רַק שַׁאֲלָה־וּתְשׁוּבָה,

רַק כָּשֵׁר־וּטְרֵפָה.

לְחִנָּם וְלַשָּׁוְא: הָעוֹרֶף שֶׁמִּכְּבָר,

הַצָּרוֹת צָרוֹת־קֶדֶם שֶׁטַּעֲמָן עוֹד לֹא סָר;

אָמְנָם כֵּן: הָעִתִּים זוֹ לְזוֹ דוֹמוֹת,

וּלְדַבֵּר לֹא יִשְׁוֶה בְנֶזֶק הַמְּנוּחָה

וּבְנֶזֶק הַחֲלוֹמוֹת.

1906