אַפִּרְיוֹן שֶׁל־חֲזִיזִים וַהֲבַל־אֵלִים.
שָׁם הִיא שׁוֹכֶבֶת כְּבַת־עֲנָק נִרְדָּמָה
וּנְשִׁימָתָהּ הַמְנַגֶּנֶת שׁוֹפַעַת בָּעֲנָנִים;
בְּעֵמֶק לֵיל־אֱלִילִים חִבְּקָה הָאֲדָמָה,
נַפְשִׁי בַת שֵׁם וְיָפֶת,
וּבְעוֹדָהּ בַּחֲתוּלֶיהָ בָאוּ שָׂרֵי־פָנִים
וֵיִּשְׁבּוּ אוֹתָהּ שֶׁבִי עֲלֵי־צוֹק.
צַלְמִי פֹה בַּמִּישׁוֹר הַמַּדַּיארִי,
וְהִיא: בִּשְׁכוּנַת שַׁדַּי, אֵל כָּל־אוֹר־צְמֵאִים,
הַרְחֵק אַלְפֵי דוֹרוֹת וְאַלְפֵי מִיל־שְׁחָקִים
מִקְרָבוֹת־חָם נֹאָשִׁים, מֵחֲלוֹמוֹת־שָׁוְא נְכֵאִים,
נַפְשִׁי בַת שֵׁם וְיָפֶת,
שֶׁנִּשְׁבָּה בֵין הֶהָרִים מִזְּרוֹעוֹת הָעֲמָקִים
לְהִתְיַחֵד עִם אֵל שַׁדַּי עֲלֵי־צוֹק.
1911