I.    🔗

וְעַצְמוֹתַי אָנֹכִי אַל תַּעֲלוּ מִזֶּה אִתְּכֶם,

וְעַצְמוֹתַי הַיְּבֵשׁוֹת תִּשָּׁאַרְנָה בְכַאַן.

וְשָׁכוֹב פֹּה תִשְׁכַּבְנָה עַל דַּרְכְּכֶם לְשָׂטָן,

וְרָעוֹשׁ פֹּה תִרְעַשְׁנָה

עַד בֹּא זִיק־חַיֵּיכֶם, עַד יַעֲבָר־הַזַּעַם.

לֹא יָבֹא עוֹד קֶרֶץ בִּמְהֵרָה־בְּקָרוֹב

לַמְּאֵרָה הַפּוֹרָה עַל תַּחְתִּית הַלֵּב;

לֹא יָבֹא עוֹד כְּרֶגַע סַעַר עַז וְצוֹרֵב,

הַמְטַהֵר אֶת דָּמֵיכֶם

לַעֲרוֹג לְחַיִּים וּלְהַרְגִישׁ כָּל כְּאֵב.

וּלְבָבִי כְבָר נִשְׂרַף עַל מוֹקְדֵי עוֹלוֹתֵיכֶם:

וְעֵינְכֶם עוֹד עֲצוּמָה וּלְבַבְכֶם עוֹד מֵת,

וְאַלְפֵי סַעֲרוֹת־מָוֶת יִשְׁתַּגְּעוּ סְבִיבֵיכֶם,

וְאִם אֲזַי לֹא תַרְגִישׁוּ:

תִּרְעַשְׁנָה פֹּה עַצְמוֹתַי, כִּי בָאָה הָעֵת.

תִּרְעַשְׁנָה פֹה לָכֶם שִׁיר־חַיִּים עַז וְנוֹרָא,

אַזְהָרָה אֲיוּמָה וּשְׁבוּעָה וְצָו.

וְעַל דַּרְכְּכֶם בַּגּוֹלָה תִּשְׁכַּבְנָה פֹה לְמִכְשׁוֹל,

לְשָׂטָן הַמִּתְקוֹמֵם,

הַצּוֹעֵק בְּאָזְנֵיכֶם, וְעִם לִבְּכֶם הוּא רָב.

וּבְעָזְבְכֶם אוֹתִי: אָח אֱהִי לַשְּׂרִידִים,

וּלְשִׁירַת־חַיֵּיכֶם שִׁלְדִי חֶרֶשׁ יַעַן –

וְעַצְמוֹתַי הַיְבֵשׁוֹת אַל תַּעֲלוּ מִזֶּה אִתְּכֶם,

רַב לָכֶם בְּמֵתִים,

וְעַצְמוֹתַי הַיְבֵשׁוֹת תִּשָּׁאַרְנָה בְּכַאַן.

1908

 

II    🔗

וְאִם סַעֲרוֹת לְבָבִי: הֵד־הָרִים, הֵד־הָרִים,

וְאֶת הַכֹּל, אֶת הַכֹּל שְׁכַחְתֶּם,

וְאַחֲרֵי כָּל מַתְעֶה עוֹד תִּזְנוּ לַבְּקָרִים:

וְנִדַּחְתֶּם.

אָז מַחֲקוּ אֶת זִכְרִי מִקֶּרֶב קָדְשֵׁיכֶם

וּלְבַדִּי אָז אֵרְדָה שְׁאוֹלָה;

אֱהִי שָׁם לְצִלְּכֶם הַנּוֹדֵד אַחֲרֵיכֶם

בַּגּוֹלָה.

1909

 

III    🔗

וְאָז… בִּרְסִיס־עֵינֵיכֶם הַמֵּפִיק זִו אֵל־אוֹרָה,

נָא בוֹאוּ עֲלֵי קִבְרִי וּבַשְּׂרוּ לִי הַבְּשׂוֹרָה.

וּבַשְּׂרוּ לִי הַבְּשׂוֹרָה.

מְתוּקָה לִי דִמְעַתְכֶם: טַל שׁוֹשַׁנָּה עוֹלָה

עַל שִׁמֲמוֹת הֶעָבָר, עֲלֵי חוֹרְבוֹת הַגּוֹלָה,

עֲלֵי חוֹרְבוֹת הַגּוֹלָה.

נָא בוֹאוּ וְהִתְפַּלְלוּ תְפִלַּתְכֶם הַנּוֹשָׁנָה,

תְּפִלַּתְכֶם הַבְּרוּכָה, בַּת אַלְפַּיִם שָׁנָה,

בַּת אַלְפַּיִם שָׁנָה.

וְנַפְשִׁי אַט תִּתְקַדֵּשׁ וְתִבְרַק עוֹד הַפַּעַם,

וְתִשַּׁק לָכֶם חֶרֶשׁ בְּלִי צַעַר וּבְלִי זַעַם,

בְּלִי צַעַר וּבְלִי זַעַם.

1910

 

IV    🔗

וּבְיִפְעַת אֵל־הַמָּוֶת כִּי אֶשְׁכַּב לְתֻמָּתִי

בַּקֶּבֶר הַנִּדְהָם, הַדּוֹמֵם, הַמֵּת,

אֲלֵיכֶם בְּנֵי־חֲלוֹמִי, אֶשְׁלַח אֶת נִשְׁמָתִי:

אֶת נִשְׁמַת אֲבוֹתֵיכֶם,

אֶת נִשְׁמַת צֶאֱצָאֵיכֶם,

אֶת נִשְׁמַת כָּל־יִשְׂרָאֵל שֶׁחָיְתָה בְלֹא־עֵת.

וְאֶתְכֶם בְּנֵי־חֲלוֹמִי מְבִינֵי־הָרְמִיזָה,

אֶתְכֶם אָז אֲנַשֵּׁק מֵעוֹלָם־הַתּוֹהוּ.

וְשִׁלְדִי אָז אֲרַוֶּה דִמְעַתְכֶם הָעַלִּיזָה,

נָא בוֹאוּ עֲלֵי קִבְרִי

וְשִׁירוּ לִי שִׁיר עִבְרִי,

נָא בוֹאוּ, נָא בוֹאוּ, נָא בוֹאוּ.

1909