וּבְכָל זֹאת: אַחַת אֲנִי מַרְגִּישׁ,

הָאַחַת, שֶׁלַּשָּׁוְא בַּל אַגִּידָה.

וְאַחַת הַזּוֹרֶמֶת בְּתִקְוֹתַי:

הִיא פִתְרוֹן הַחִידָה.

יָדַעְתִּי: לֹא לִפְלָאוֹת יִתְרוֹמֵמוּ

עֲבָדִים הַמְחַבְּבִים הַשָּׁבֶט;

יָדַעְתִּי, לֹא אֲכַּחֵד, כִּי לַשָּׁוְא הוּא:

הָעֶבֶד הוּא עָבֶד.

אַךְ נִצּוֹץ הַגְּאֻלָה הַנִּפְלָאָה

הוּא חִדֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי כְנֶשֶׁר,

וְחִידַת עֹז לְבַבְכֶם הַנִּקְפָּאָה

הָעוֹמֶדֶת בְּלִי פֶשֶׁר.

חִידַת עֹז לְבַבְכֶם הָאֲטוּמָה,

שֶׁתְּנַקֵּר בְּמֹחַ, בִּנְשָׁמָה,

חִידַת חַיֵּי־רֶגֶב עוֹלָמִים:

חִידַתְכֶם הָרָמָה.

וְאֵדַע: זוֹ חִידַת נֶפֶשׁ־נַפְשִׁי,

וְאֵדַע: לֹא תִהְיֶה לְבָעֵר;

וְאֵדַע, כִּי הַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה

וְחִידַתְכֶם תִּשָּׁאֵר.

וְאֵדַע, כִּי חִידַתְכֶם זֹאת הַקָּשָׁה

לֹא תִמַּס בְּמַבּוּל־תְּפִלַּתְכֶם,

וְאֵדַע, כִּי הַחִידָה הָאֲרוּרָה

לֹא תִגְזוֹל שְׁנַתְכֶם.

וְאִם הַכֹּל כְּבָר נִרְקַב פֹּה וְעָבַר,

חִידַתְכֶם לְהִגָּלוֹת עֲתִידָה,

וְאַחַת הַמְפַרְנֶסֶת אֶת תִּקְוָתִי:

הוּא פִתְרוֹן הַחִידָה.

1906