נֵצֶר אָנֹכִי מִגֶּזַע כֹּהֲנֵי־יָהּ,

הַמְשָׁרְתִים בַּקֹּדֶשׁ, הַמַּבִּיטִים בִּפְנֵי־אֵל,

וּמִנַּפְשִׁי הָעַתִּיקָה תִמְרַת־עָשָׁן עוֹלָה.

מְנוֹרַת הַמָּאוֹר מְפִיצָה לִי אוֹר־תָּמִיד,

וְאֶת דָּמִי אֲנִי מַזֶּה לִבְרָכָה עַל הַתֵּל:

תֵּל־דֶּשֶׁן־קָרְבָּנוֹת, קָרְבְּנוֹת הַגּוֹלָה.

עֵינַי נְטוּיוֹת מוּל קָדְשֵׁי־הַקָּדָשִׁים

וְהוֹד־אֵל לִי נוֹעָד מִבֵּין פּוֹרְשֵׂי־כְנָפַיִם,

וּפְלָאוֹת קְדוֹשִׁים אֲנִי חוֹזֶה לַבְּקָרִים;

לִבִּי, חוֹשֶׁן־אַהֲבָה עִם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,

וּמַטֶּה־שִׁיר לִי יִפְרַח תָּמִיד בֵּין־עַרְבַּיִם,

וּמִבַּעַד לַפָּרוֹכֶת אֲנִי מַקְשִׁיב אֲמָרִים.

בֵּין מֵתִים וְחַיִּים אֲנוֹפֵף מַחְתַּת־אֵשׁ,

שָׁם עַצְמִי וּבְשָׂרִי אַעֲלֶה עַל הַמּוֹקֵד,

וּבְשַׁלְמֵי קְטָרְתִּי לֹא תָבֹא אֵשׁ־זָרָה,

וְעֵת יֵצֵא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי אֵל־נְקָמוֹת,

שֶׁבְּזַעֲמוֹ עֲוֹן אָבוֹת עַל בְּנֵיהֶם הוּא פוֹקֵד:

אָשִׁיר שִׁיר־חַיִּים וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה.

סְבִיבִי אֵד־דִּמְעָה רוֹעֵד כַּעֲנַן־לַיִל,

אֵד נֶפֶשׁ בּוֹכִיָּה, לַקָּדָשִׁים שׁוֹאֵפָה,

הַהוֹלֵךְ וּמִתַּמֵּר עַד לֵב־הַשָּׁמַיִם,

וַאֲנִי אָשִׂים פָּנַי אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה –

וְאִם כָּל בֵּית־יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה:

אֲנִי אָפִיץ אוֹר־נֹחַם בֵּין מַחֲנוֹת־הַחַיִּים.

וּמָוֶת לֹא יָבֹא בֵין קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ,

וְאֶת נֵרִי נֵר־תָּמִיד לֹא יְחַלֵּל כָּל צֵל,

וְחַיַּי: חֲרוּז־מוֹעֲדִים וְשַׁבָּת וְחוֹדֶשׁ –

נֵצֶר אָנֹכִי מִגֶּזַע כֹּהֲנֵי־יָהּ,

הַמְשָׁרְתִים בַּקּוֹדֶשׁ, הַמַּבִּיטִים פְּנֵי־אֵל,

וְכָל זָר לֹא יִקְרַב לָגֶּשֶׁת אֶל הַקּוֹדֶשׁ.

- - -

וְאָנֹכִי לֹא בָא אֲלֵיכֶם בַּמַּחְתֶּרֶת:

פַּעֲמוֹן וְרִמּוֹן, פַּעֲמוֹן וְרִמּוֹן,

וּמַלְבּוּשִׁי הַמְאָדָּם הַרְחֵק נוֹצֵץ לְתִפְאֶרֶת.

וְאָנֹכִי לֹא אֵדַּע אֶת הַחַיִּים לַחֲצָאִין:

הָדֵק הֵיטֵב, הָדֵק הֵיטֵב,

רִגְעֵי עוֹלָמִים וְיָמִים עוֹד בָּאִים.

וְאָנֹכִי לֹא אַחֲמִיץ אֶת דָּמִי דַם־הַשָּׁי:

וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר,

מְלֵא־קוֹמֶץ וּמְלֵא־נֶפֶשׁ קוֹדֶשׁ לַאֲדֹנָי.

1911