(פְּשָׁעַי הַקְדוֹשִׁים.)
I 🔗
וּבְטֶרֶם עוֹד יְקַדְּשׁוּ בְשָׂרִי תוֹלָעִים,
הִנְנִי מוֹסֵר מוֹדָעָה בַעֲלִיל:
חַיַּי הָאֻמְלָלִים, הֵם חַיִּים גְּלוּיִם,
חַיִּים טְמֵאִים וְזָרִים וּבְזוּיִם:
פִּרְכּוּסִים, וּמַחֲלוֹת, וְקִצִּים וּרְגָעִים,
שְׂנוּאִים לְלֵב־קָמוּץ, לְחַכִּים, לֶאֱוִיל.
מֵעוֹדִי לֹא עָדִיתִי אֶת מַעֲשַׂי בִּפְרָחִים,
מֵעוֹדִי לֹא צִיַּרְתִּי עַל פָּנַי פְּנֵי־אֵל;
הָלַכְתִּי בִדְרָכַי הַזָּרוֹת וְהַמְגוּנוֹת,
וּבְעֵינַי נָשָׂאתִי נִשְׁמוֹתַי הָעֲגוּנוֹת,
וָאָסוֹל לִי מְסִלָּה לְנֶצַח־נְצָחִים
בַּחֲלוֹמוֹת־אֵין־רוֹאֶה, בִּפְלָאוֹת הַלֵּיל.
וְחָיֹה לֹא אֶחֱיֶה כִרְצוֹן הָאֲחֵרִים,
כִּמְלַקֵּט שִׁבָּלִים, כִּמְלַחֵךְ הַסִּיר.
בִּבְלוּיֵי־סְחָבוֹת צָעַדְתִּי בִגְאוֹנִי,
וְאֶבְלַע דִּמְעָתִי וָאֶצְחַק בַּחֲרוֹנִי,
וּבְלֵב מְלֵא־עָתִיד שָׁכַנְתִּי חֲרֵרִים,
וְנֶחֱשֹׁב נֶחֱשַׁבְתִּי כְמַשְׁתִּין־בַּקִּיר.
וְחַיַּי הַזָּרִים לֹא נָאֲווּ מֵעוֹדִי,
וְיֵשׁ שֶׁפִּשְׁפַּשְׁתִּי בְמַעֲשַׂי, בְּסוֹד.
וּפַעַם הִצַּצְתִּי בְפַּרְדֵּס הַחַיִּים,
וּפַעַם, בְּחָלְיִי, עָצַמְתִּי עֵינַיִם,
וְתָמִיד שִׁקַּרְתִּי בְחַלְלִי אֶת סוֹדִי,
וְאַחַת לֹא אֵדַע: אַט־שֶׁבֶת וּשְׁקוֹט.
וּנְקִיֵּי הַשֶּׂכֶל בְּפָנַי יָרָקוּ,
וּמְזוּהֲמֵי־הַטָּהֳרָה, וּקְדוֹשֵׁי־אֱלִיל;
וְלָכֵן גַּם בְּנֵיהֶם שֶׁבְּצִלָּם הֵם חוֹסִים,
אַל יִרְהֲבוּ לָגֶשֶׁת אֶל פְּשָׁעַי הַקְדוֹשִׁים,
לִהַמְתִּיק אֶת דִּינִי בְשִׁקְרֵי קָדְשֵׁיהֶם:
הִנְנִי מוֹסֵר מוֹדָעָה בַעֲלִיל.
1909
II 🔗
וְאָנֹכִי לֹא אֶחֱרַד לְהֶמְיַת יַעַר־הַזְּקָנִים,
הַמְגַדֵּל בֵּין סְבָכָיו עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת־פְּתָנִים.
וְאָנֹכִי לֹא אָקוּם מִפְּנֵי זִקְנַת־עַד חֲרֵבָה,
שֶׁאֵין לָהּ כָּבוֹד אַחֵר זוּלָתִי הַשֵּׂיבָה.
וְאָנֹכִי לֹא אֶמַּס לְקִנַּת עַבְדֵי־הַתְּפִלָּה,
הַיְרֵאִים מִתִּקְוָתָם, לְבַל תָּבֹא חָלִילָה.
וְאָנֹכִי לֹא אָמִיר אֶת עָשְׁרֵנוּ בִנְדָבוֹת,
וְלֹא אֶמְכּוֹר אֶת הַבָּנִים בַּעֲבוּר הָאָבוֹת.
וְאָנֹכִי לֹא אַכְנִיעַ אֶת דָּמֵנוּ לְמֵי־עֵינַיִם,
אֶת דָּמֵנוּ הָרוֹעֵשׁ בְּזֶרֶם־אֶרֶץ־וְשָׁמָיִם.
וְאָנֹכִי אֶפְתַּח לִבִּי כְלֵב אֱלֹהֵי־אֲבוֹתֵינוּ,
לֵב צוֹפֶה וּבוֹעֵר הַמְחַכֶּה לְהִנֵּנוּ.
וְאָנֹכִי: בֶּן־עָרְפְּכֶם לֹא יְוַתֵּר עַל הַחַיִּים,
וְדָמִי זֶה דִמְכֶם: זֶרֶם־אֶרֶץ־וְשָׁמָיִם.
1909
III 🔗
וְהִנְנִי מוֹדֶה:
אֲסוֹנְכֶם הַנִּרְקָב לֹא הִצִּית בִּי אֵשׁ־חַיִּים,
זֶה כְבָר שֶׁנַּעֲשֶׂה בִי טֶבַע.
וּלְבָבִי שֶׁנָּמַס לִפְרָקִים,
הִתְעַשֵּׁת וַיִּצְחַק עָלַי וְעָלֵיכֶם
עַל אַחַת שֶׁבַע.
וְהִנְנִי מוֹדֶה:
הֶעָבָר עִם קִסְמֵי חֲלוֹמוֹ הֶאָרוּךְ
לִי: גַעַל וְעָוֹן־פְּלִילִי;
וּבְיַחַד פָּנִיתִי לוֹ עוֹרֶף
עִם כָּל בֶּן־הַגָּלוּת הַבּוֹגֵד
וְעִם כָּל בְּנֵי־גִילִי.
וְהִנְנִי מוֹדֶה:
כָּל דִּבּוּר, כָּל כַּעַס וְכָל חֵפֶץ־לִמְאוּמָה,
כָּל אֵלֶה: אָנֹכִי, אָנֹכִי;
אָנֹכִי בֶן־דִּמְכֶם הֶאָנוּשׁ,
וְצַעֲרִי שֶׁנּוֹלַד עִמָּדִי,
וּמֹחִי, וּמֹחִי.
1910
IV 🔗
וּבֶאֱמֶת לֹא אֵדַּע:
מַה לִּבִּי מִלֵּב?
מַה שִּׁירַי מִשִּׁירִים,
מַה כְּאֵבִי מִכְּאֵב?
חַיֵּיכֶם, חַי אָנִי,
לֹא אֵדַּע אַף אוֹת,
וּמַה הֱבִיאַנִי
לְמוֹפֵת, לְאוֹת?
חַטָּאִים קְדוֹשִׁים:
הַסֵּפֶר, הַשֵּׁם,
הֵם שָׁלְחוּ בִי חִצָּם
בְהָצִיצִי בָהֵם.
הֵן הָיוּ מִלְּפָנִים
גַּם שָׁרִים לָרוֹב,
גַּם גּוֹעִים בַּקוֹדֶשׁ
גַּם קוֹלוֹת־כְּאוֹב.
גַּם זוֹכְרִים זִכְרוֹנוֹת,
גַּם כּוֹסְפִים לְאוֹר,
גַּם פּוֹרְטֵי עֲוֹנוֹת,
גַּם מֵתִים בַּבּוֹר.
וּבְכָל זֹאת: הִנֵּנִי,
הִנֵּנִי בִמְאוֹד,
וּלְפָנַי וּלְאַחֲרַי
הַמָּוֶת, הַסּוֹד.
מַה נַּפְשִׁי מִנֶּפֶשׁ,
מַה לִּבִּי מִלֵּב?
חֵי נַפְשִׁי, לֹא אֵדַּע,
מַה כְּאֵבִי מִכְּאֵב?
1910