גְּשָׁמִים –

וְנֶפֶשׁ עֲגוּמָה בְאָזְנַי לוֹחֶשֶׁת:

אֵיזֶה חַיֵּי־טָפֵל שֶׁעָבְרוּ בְלִי־מָה,

וְאֵיזֶה מָחְרָת־נֶצַח הַהוֹלֵךְ וּבָא;

מְאוּמָה, גְּשָׁמִים.

וְאָנֹכִי כְנִדְהָם, וְאָנֹכִי בְרֶשֶׁת.

גְּשָׁמִים.

וְנִגּוּן בַּעַל־שֵׁם־טוֹב מִסְתַּלְסֵל בַּחֲלוֹנִי.

אֶת עֵינַי הָעֲיֵפֿוֹת אַטְבִּיעַ בָּרוּם,

בְּגוֹבַהּ שְׁמֵי־אַיִן, בָּעֲלָטָה, בִּמְאוּם,

וְאוֹדֶה בִגְשָׁמִים

לְאֵלִי אֵל־עֶלְיוֹן, צוּרִי וְקוֹנִי.

1911