הסתכלתי באחת מתמונותיו. גיבוב כתמים משונים בצבעים שונים. מיני גלגלים אדומים, כאופן בתוך האופן. תוהו־ובוהו.
– מה זה בעצם? – שאלתיו.
– בית ברחוב אלנבי – ענה האמן לתומו.
פעם בבוקר פגשתיו מטייל באחד הפרברים. חיור, שחוף, מדובלל־מבולבל. מביט הוזה כה וכה, וניכר, שהוא רואה את הכל אחרת, אחרת.
נתגלגלה השיחה על המצב.
–… הנאצים לא יפציצו אותנו – הנמיך את קולו כממתיק סוד – הלא קומוניסטים כולם. כל הצבא הגרמני רתום למרכבתו של סטאלין!