שני לילות רצופים עם חצות שבנו ופקדנו את המקלט הקריר, העגמומי – אחרי ארבעת חדשי־נופש. שוב הסירינה הפראית, המטורפת, ובאישון לילה הלא תחריד שבעתים. שוב הצטופפות דיירים משוני־פרצוף בכפיפה אחת. ילדים תפוסי־שינה, שנעקרו ממשכבותיהם; האשה חולת־הלב, הזקוקה לטיפול. שוב!..
שני לילות רצופים עם חצות באותה השעה. האם עשו את הדבר קבע?
על כן שכבנו אמש מוכנים לביאתם השלישית. נרדמנו ולבנו ער…
עד שהקיצונו באפרורית הבוקר מתוך זעזוע. הם?.. לא! רעידת־אדמה…
הגם אתה, אלוהים?!!