אמש ראיתי בחלומי את עיר מולדתי. הרחובות, המשעולים, הפרברים – כמו שהיו בימי ילדותי. דממה ותוגה; אותה התוגה האיומה, שאנו טועמים לעתים אך בחלום.

הכל מסביב כמו אז. דבר לא נשתנה. ורק הדניפּר החוצה את העיר – אדום.