לוגו
צעקת הצוחק
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

“שלמה הגבוה”, אותו העני הזקן, “המחזר על פני העולם”, אשר בסיפורי “ליד הדרך”, שהיה מתאַכסן בביתנו בדרכו מעירו דוּברוֹבנה, או בחזירתו לעירו זוֹ, – הקו העיקרי במהוּתו היה… הצחוק. תיכף לאחר שבא והוריד מעל שכמו את תרמיל־העוני שלו, ניגש אלינו, אלי ואל אחי, נערים בני עשר, שבע, נעץ בנוּ את עיניו המחייכות והתחיל מדגדג לנו בבית־שחיינוּ, כדי להצחיקנו. תמיד צחק והצחיק בהלצותיו ובדגדוּגיו. תמיד רגילים היינוּ לראותו צוחק או מחייך.


והנה פּעם הגיעה לאזנינו מן החוּץ… צעקתו. כלב שכננו הנוצרי, אותו הכלב הנשכן, שהותר לרגע מן השלשלת, התנפּל עליו וקרע את שולי מעילו – והוּא, הצחקן הנצחי, צעק פּתאום וקרא לעזרה.

צעקה איוּמה היתה זוֹ… היא מהדהדת באזני עד היום. הוא, שלמה הגבוה, צועק?!…

בדומה לזה אני מזדעזע לפעמים, כשאחד מכר או ידיד, מצהיל פּנים מטבעו והחיוּך המלבב, הקורן, הולך לפניו תמיד, נתון פּתאום בצרה גדולה: תאוּנה, מחלה או איבוּד מקור־המחיה…

שבעתים מחריד הסבל, כשאנו רואים אותו פּתאום במקום… הסבר.