אִם תִּרְאֶה תַּחַת הַשָּׁמַיִם,

נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם,

רֶצַח וָשֹׁד

בְּאֹפֶן נוֹרָא מְאֹד

וָעוֹד יִשְׁמַע הָרוֹצֵחַ

בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה וּבְלֵב שָׂמֵחַ

דִּבְרֵי תְהִלָּתוֹ

עַל רָעַת רָעָתוֹ;

בִּמְקוֹם שׁוֹפְטִים וּפְקִידִים

לְמִשְׁמַעַת הַשֶּׁקֶר סָרִים

וּכְדַם פָּרִים וְעַתֻּדִּים

דְּמֵי אָדָם מֻגָּרִים,

תַּחַת מַסְוֶה מִשְׁטָר וָסֵדֶר

קִנְאָה וְשִׂנְאָה קֵן מָצָאוּ,

כְּרֹעִים יִרְעוּ עֵדֶר

וּלְדַם צֹאנָם יִצְמָאוּ…;

אִם תִּרְאֶה לַהַט הַחֶרֶב

אַלְפֵי קָרְבְּנוֹת־אָדָם יֶרֶב,

שׁוֹפֵךְ דַּם נְקִיִּים –

דְּמֵי אֶבְיוֹנִים וַעֲנִיִּים;

בִּמְקוֹם דְּמָעוֹת וָדָם

יַחַד יִשְׁתַּפְּכוּ לְיָם

שׁוֹטֵף מְדִינוֹת וְעָרִים,

חוּצוֹת וּפִתְחֵי שְׁעָרִים;

אִם־תִּרְאֶה חִוְרוֹן־מָוֶת מָתוּחַ

עַל־פְּנֵי אֲנָשִׁים חֲבוּרוֹת, חֲבוּרוֹת,

מֵעֵינֵיהֶם נִשְׁקְפוּ: שִׁבְרוֹן־רוּחַ,

אֵימַת־מָוֶת וְצָרוֹת אֵין־סְפֹרוֹת,

גַּם־בְּלֵב אִישׁ קָשֶׁה מֵאֶבֶן

זִיק חֶמְלָה יַבְעִירוּ,

גַּם הוּא יִרְאֶה וְיָבֶן

וְעֵינָיו דְּמָעוֹת יַגִּירוּ;

אִם תַּקְשִׁיב מִזְרָחָה וְיָמָה

אֲנָחוֹת תִּפְרֹצְנָה בִּדְמָמָה –

אֲנָחוֹת בּוֹעֲרוֹת, אֶת־הָאֲוִיר יַבְעִירוּ,

אֶת כָּל־הַיְקוּם לְחֻמְלָה יְעוֹרְרוּ וְיָעִירוּ;

אָז־תֵּדַע בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם,

כִּי־קָרְבַּן הָעוֹלָה יְהוּדָה הִנֵּהוּ;

דְּמֵי־יְהוּדָה הֵם הַמֻּגָּרִים כַּמַּיִם

מִזְּמַן קְדוּמִים וְאֵין מִי יַחְמֹל עָלֵיהוּ!