לוגו
"הוא"...
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

כל כת, תנועה, מפלגה וכו' עודנה, זקוקה גם עתה, כבימים הראשונים, לאמונה עיורת במנהיגה. ההמון צריך לאַפּוֹסטוֹל, לגבאי, שיאמר לו: האמן בו! הוא משיחך! ולפיכך מתרקמת מאליה כעין קנוניה חשאית בין ראש הכת ונושא־כליו – לתועלת שניהם.

צריך שהמנהיג לא יהא נקי מיסוד המיתי, המיסטי, ואת זה, את הנימבוס המסתורי מסביב לו, יצליח לחולל נושא־כליו יותר שתקטן אישיותו של הלה, יותר שאישיות זו אינה עשויה להזדקר, יותר שהשכל הבריא מתקומם נגדה. דוקא אז, שכן אמונה ושׂכל אינם זוג.

וכך אנו רואים לפעמים תנועה כבירה מתלקחת בכוח תעמולה נמרצת של אפּוסטולים וגבאים, שמבליעים בדבקות את המלה “הוא”, בעוד ש“הוא” עצמו – חדל־אישים, פרא־אדם.