ודאי ממלאת ביצירה תפקיד ראשי החויה. הסתכלות מן הצד, הסתכלות קרה אינה מספקת. אבל יש חויות נוראות, שלא ניתנו להיות חומר ליצירה, מפני שהן כואבות יותר מדי, מפני שקשה לגעת בהן, מפני שקשה להרהר בהן, מפני שההרהור הראשון בהן ממית תיכף את כוח־היצירה גופא… דברים כאלה לא רק שהיוצר אינו יכול לטפּל בהם בעצמו, אלא שגם אינו יכול לסבלם ביצירות אחרים: כל כך יש בהם כדי לדכא, כדי לדכדך, כדי להרעיל. על דברים כאלה מהראוי שלא יכתוב שום אדם, שום אדם!