ומקם הצדק שמה הרשע
(קוהלת)
צדיקים, מוכיחים, מנהיגי תנועות רדיקליות – לא כולם “רגשות טובים” המניע שלהם, מהם להיפך: הרשעוּת הטבועה באָפים היא היא שדוחפתם לכך. הנה הוא צועק וממטיר אש וגפרית בשם העשוקים והסובלים, אבל העיקר אצלו הצעקה כשהיא לעצמה, הרקת הארס הרב העצור בעצמותיו. השנאה אל הנביא בימי קדם, אל זה “איש הריב ואיש המדון לכל הארץ”, ודאי שהיתה במקרים ידועים מוצדקת במקצת.
ולא אחדש כלום אם אומר, כי בעֶטים של הצדיקים־הרשעים הללו מסתאבת כל תנועה נעלה, שהם קופצים בראשה, מסתאבת ומקבלת צורה של “חוזק”.