לוגו
ברטו
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בעצם עבודת ההתבצרות, באמצע מלאכת האריגה הבהולה שלו, הדביקתהו הרעה. בעוד זרועו הקשישה נטויה פגע בה חץ המות. לבי, לבי לך, ישיש יקר ואח לצרה!

זה לא כבר חגגו את נצחונם הגדול, שׂבע נקם שכב קלימנסוֹ עם אבותיו, והנה התנער האויב המנוצח ומאיים כבתחילה. השׂפם הקצר, הקצוץ מעשה מעוקב, ניווּל וזוועה בו יותר מאשר בקרני השפם המסומר לשעבר, והסכנה גדולה עתה שבעתים משהיתה. שוב מתמוטט הקרקע תחת הרגלים… קברניטי צרפת הצעירים נבוכים, וה“נמר” בקבר.

והוא שינס את מתניו, הזקן, והתחיל אץ ממדינה למדינה וממטרופּולין למטרופולין. עת לעשות לצרפת ולא רק לצרפת!.. הנה הוא מטלטל את עצמו ברכבת, לן בבתי־מלון עגמומיים בנכר, לוקח דברים עם רבי המלוכה, בעלי ברית לשעבר, משדל, מפתה, מתחנן כמעט, והללו מסבירים פרצוף ולבם בל עמו! הוא סוקר ומבין את הכל, אבל לא יאמר נואש, ומרצו, למרות ע"ב שנותיו, כמעין המתגבר. דומה כאילו ההשגחה בעצמה חידשה נעוריו למען יוכל לבצע את שליחותו לשם תכלית עליונה, – והנה קפץ בן־בליעל והעמיד את הלב הגדול בידים!

ימתקו לך רגבי אדמתך, עליה חרדת כל כך, ישיש יקר ואח לגורל. אויב משותף איחדנו, והמפלצת, הדריכתך מנוחה. מפלצתנו. הירגע בקברך, ספן זקן: נצח שנינו לא ישקר!!