משפיע לא רק האדם הגדול על הקטן, החכם על הלא־חכם וכו', כי אם גם להיפך. אדם בר־דעת, אם יבלה כל ימיו בין פראים, סופו להיעשות פרא־אדם אף הוא. סברה זו, שמלמדי תינוקות לוקים בצמצום־מוח, יש לה על מה להישען.

חזיון זה מצוי גם בין אנשי־העט. כשם שהסופרים הקטנים מקבלים השפעה מחברם הגדול, כן גם המשורר הגדול מקבל השפעה מהמון הסופרים הקטנים האופפים אותו מכל צד – על כרחו. טולסטוי ודאי שהשפיע על פּוֹטפּנקוֹ; אבל גם פּוֹטפּנקוֹ השפיע בבחינה ידועה על טולסטוי. אם אדם, ויהי זה טולסטוי עצמו, קורא כל ימיו דברים בנליים, בהכרח שידבק בו משהו מבנליות זו. חוק הסוגסטיה. בזה מתבאר החזיון, שסופרים בנליים מתחילים לכתוב לפעמים בחינת לא רע, בעוד שהסופר הגדול מתקלקל באחרית ימיו ומתחיל לכתוב דברים קלושים.