בסער־אביב געש הים, חמר והקציף והשמיע את ההמולה המתוקה, המרגעת, המולת נצחים וכלות־הנפש – ואי־רצון התעורר כלפי בתי הקפה וה“בארים” שמנגד על יושביהם והשירה והזמרה שלהם. מחללים את הים! והנה הצצתי לתוך אלה פנימה וארא שם את הבחורים המופלאים במדיהם הכהים – וחזרתי בי. הם רשאים – טייסים.