אין לשכוח, שעליו, על הנער הנאה והעדין הזה, שמחברות בית־הספר נושרות מחיקו, שוּמה ללחום לא רק את מלחמת ההוֹוה אלא גם “להגיה” את מלחמותינו הקדומות. עומס־התגמוּל מכביד על כתפי־הבוסר שלו, ועליו לנצח עתה למען כולנו היום וגם להעלות “תיקוּן” לתבוסות אבותינו.
הנה הוא כורע־רובץ בעמדה ומכוון את רובהו לא רק כלפי האויב הזה, אלא גם כלפי אויבינו מאז ומעולם, כלפי כוּלם, כוּלם, לרבות גייסות נבוכדנצר וטיטוּס.
לא לחינם הוא מוגיע את כוח־ראייתו כל כך: אל מרחקים לא ישוערו הוּא קולע –