מי זה אומר שהאסון הגדול אין לו תקנה? הנה אני, ה“אחות” הצעירה, אינשא לו, לחייל קטוע־רגלים זה, הנמצא בטיפולי – ואצילהו…
כך ודאי אמרה בלבה הנערה היפה, הרכה בשנים, כאשר החליטה לעשות את הצעד המתמיה. אפשר רחמים היו כאן. אפשר אהבה (למרות הכל!), אבל יתכן, כמרומז, גם דבר־מה אחר ובלא־יודעים, והוא: מין אמביציה של נערה בטוּחה בכוחה – להתמודד עם הגורל עצמו – –
נערה קדושה – הבוּ גודל לה!