אתה, אתה, שהיופי, היופי הנשיי במיוחד, עומד אצלך מעל לכל; שלא רק אותו, את היופי, הנך מעריץ כל כך, אלא גם את הרגיש כלפיו, את המשתאה לו, – מדוע נתמלאת “רציחה” על זה האיש הזר, המשהה מבטו על אהובתך יותר מדי, ואתה מוכן לקרעו כדג?

מדוע?!