מֶנְדֶּלְסֹן בָּא עִם הַקֹּנְצֶ’רְטוֹ לְכִנֹּר וּלְתִזְמֹרֶת כְּסֻס

לִשְׂפַת הַנָּהָר לִשְׁתֹּת מִפֶּה לְפֶּה.

מֶנְדֶּלְסֹן יָרַד עִם הַקֹּנְצֶ’רְטוֹ לִשְׂפַת הַנָּהָר

לִשְׁתֹּת מִפִּי פִּיו.

לִיפְּן (שְׂפָתַיִם) שֶׁל סֻס מִתְמַלְמְלִים כְּמִלִּים,

לֶעפְצִין (שִׂפְתֹתַיִם) שֶׁל אִישׁ מִתְנֹעֲעִים כִּתְפִלָּה.

אֻלַי יֵשׁ לָהֶם מַה לֹּמַר לְךָ מַשֶּׁהֻ? הַסִּמְפֹנְיָה

שֶׁל דְּבֹזַ’אק בְּ־רֶה מִינֹר נָגְעָה בְּמַרְשׁ.

לֹא נַעֲנֶה וְלֹא נַעֲוֶה לַחֻט שֶׁיֵּשׁ לִי עַל רֹאשִׁי

בַּתִּקְרָה בְּ“הֵיכַל הַתַּרְבֻּת” הַנַּעֲנֶה וְהַנַּעֲוֶה

לְפִתֻּלֵי הַנְּגִינָה מֵעַל הָרֹאשׁ מֻל הַפְּסַנְתֵּר.

הַחֻט בַּעַל הַחֻשׁ הַמֻּזִיקַלִי עַל שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מְקֹמֹת.

כָּל הַחֻטִים בְּהֵיכַל הַתַּרְבֻּת מֹלִיךְ חַשְׁמַל.

הַחֻט הַזֶּה מֹלִיךְ מֻזִיקָה.

לֶהָבֹת מִתְכַּפְּפֹת וּמִזְדַּקְּפֹת,

נֶעְלָמֹת וְשֻׁב יֹצְאֹת לָאֹר, עַד

כַּמָּה שֶׁאֲנִי יָכֹל לִשְׁפֹּט.

הַחֻט הַזֶּה מֹלִיךְ מֻזִיקָה.

הַחֻט נֶעְלָם בְּעֹמֶק הָאֹר

וּמֹפִיעַ שֻׁב, כָּךְ אֲנִי רֹאֶה.

כד סיון תשמד, 17 יוני 1984