אַגִּיד לְךָ יְהוֹשֻׁעַ, כְּשֶׁכָּתַבְתָּ “אָשִׁירָה לִיהוֹשֻׁעַ טַן פַּי”,

הָיָה זֶה שִׁיר שֶׁהָיֻ לוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אֹתִיֹּת “לְשָׁנָה טֹבֹת”,

בָּהֶן אִשָּׁה וְאִישׁ, שְׁנֵי

מְאֹהָבִים מְגֹעֲגֻעִים, לָרִאשֹׁנָה מְצֻלָּמִים, וְעֹד (פְּלֻס):

“הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּטַבַּעַת זוֹ כְּדַת”

הַקְּרֻאִים אֲסֻפִים לַחֻפָּה. קְצָת מִן הֶחָתָן. קְצָת

מִן הַכַּלָּה. קְצָת מִן הַדָּת. טַבַּעַת זוֹ שֶׁאִמִּי הֵכִינָה

לִשְׁלֹחַ לִי כְּשֶׁאַעֲלֶה אֶת אָחִי הַצָּעִיר לָאָרֶץ, לֹא

עָלְתָה בְּיָדִי, לֹא יָצָא לְפֹעַל. לֹא הִצְלַחְתִּי.

לֹא קִבַּלְתִּי. לֹא אֶת אָחִי לֹא אֶת הַטַּבַּעַת.

טַבַּעַת זוֹ, אִלֻּ קִבַּלְתִּיהָ, הִיא לֹא הָיְתָה חֹנֶקֶת לִי.

טַבַּעַת זוֹ, שֶׁהָיְתָה לִי עַל הַיָּד, בַּבַּיִת, עִם אֶבֶן agathe

שָׁחֹר, מִשְׁכַּנְתִּי בַּעֲבֻר כִּכַּר לֶחֶם בַּחֲנֻת בִּרְחֹב

שַׁבַּזִי, וְלִפְדֹּתָהּ לֹא הִצְלַחְתִּי. וְאַתָּה עָלִיתָ

לְךָ מֵרֹמַנְיָה וְשַׁרְתָּ לְךָ אֶל עַצְמְךָ

וְשַׁרְשַׁרְתָּ לְךָ אֶת הַטַּבָּעֹת לְךָ עַל אֶצְבָּעֲךָ לְךָ.

רְאִיתִיךָ בִּירֻשָׁלַיִם בֵּין

מְלַוִּים. הִסְתֹּבַבְתָּ מִיט

אַ פַארְדְרַייטְן קַאפֶּעלְיֻשׁ, עִם

מִצְחִיָּה מְבֻלְבֶּלֶת, וְלֹא יָדַעְתָּ, כִּי

בְּךָ מְדֻבָּר. וְעַכְשָׁו

הֵרַמְתָּ אֹתִיֹּת נֹרָאֹת

עֹפֶרֶת. בֹּגְרֹת שֶׁל

חֹבַת מִצְוַת טֵרֻף הַמָּוֶת.

וּמַה כָּכָה?

אֲנִי לֹא יֹדֵעַ מַה יִּקְרֶה גַּם.

אַתָּה עִתֹּנַאי אָמַרְתָּ: “help yourself”

יָרִיתִי כַּמָּה צְרֹרֹת כְּלֻם.

צָרִיךְ לְשַׁנֹּת אֶת הָעִבְרִית.

לֹא לְכַנֹּת מִלִּים מַה.

לֹא הָיֻ

אָז לֹא.

“הוֹאָלָה” לָשֹׁן מְרִיקָה חַרְבָּהּ.

אֳנִיָּה עָלֶיךָ טָרְקָה מַשָּׂאָהּ. בַּגַאזִ’ים דָּחֻס הֻשְׁלַךְ מֵהָאֹקֶאַן.

קָשֶׁה, כָּבֵד כִּזְכֻכִית. כְּבֵדִים אֲדֻמִּים מִן הַקְּרַאטֶר.

טֹב שֶׁלֹּא רָאֻ אֶת זֹאת.

יד תמוז תשמד, 14 יולי 1984