פזמון

דְּלָתֶיךָ דָּפַקְתִּי / [……ני]

וְנֶגְדְּךָ עָמַדְתִּי / וְנָשָׂאתִי עֵינָי,

נַפְשִׁי לְךָ שָׁפַכְתִּי / בְּעֵרֶךְ תַּחְנוּנָי –

תִּקְרַב רִנָּתִי / לְפָנֶיךָ ה׳.

אֱלֹהַי, אַל אֵבוֹשָׁה כִּי בְךָ חָסִיתִי,

רַצְתִּי כְדַל מִתְחַנֵּן וּמַעְלִי לֹא כִסִּיתִי,

גָּמְלֵנִי חֶסֶד, וְאִם רַע עָשִׂיתִי –

שְׁבֹר מוֹטוֹת וְאַל תָּמֹד כִּזְדוֹנָי –

תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ ה׳.

בָּאתִי בְאַשְׁמוּרָה לְבֵיתְךָ בַּעֲתִירָה:

חַטָּאתִי אִם גָּבְרָה – אַל תִּשְׁפְּטֵנִי בְעֶבְרָ[ה]!

קַשׁ יָבֵשׁ – אֵיךְ יַעֲמֹד תּוֹךְ אֵשׁ בּוֹעֲרָה?

בְּעָרְכִי בְּרֹב מוֹרָא מֵיטַב הֶגְיוֹנָי –

תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ ה׳.

רָם, רִנַּנְתִּי שְׁבָחֶיךָ וְרֹב מַהֲלָלֶיךָ,

וּכְעֶבֶד אֶל אָדוֹן כֵן אֵלֶיךָ

נָשָׂאתִי עֵינַי; וּמוּל הֵיכָלֶיךָ

סִדַּרְתִּי תְחִנָּתִי כְּעֵרֶךְ קָרְבָּנָי –

תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ ה׳.

הִנֵּה לֹא קָצְרָה יָדְךָ מִגְּאֻלָּה,

כִּי עֲוֹנִי סָתַם מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה

וְנִשְׁאַרְתִּי שְׁפָלָה, בְּכָל פֶּה אֲכוּלָה.

צוּר, קָרֵב בְּחֶמְלָה אֶת קֵץ פִּדְיוֹנָי –

תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ ה׳.

מִמָּרוֹם תִּשְׁמַע אֶנְקַת דּוֹרְשֶׁיךָ

וְלֹא יִכָּלְמוּ נֶצַח מְבַקְשֶׁיךָ;

זְכֹר חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ – וְאֶל מִקְדָּשֶׁיךָ

בְּקוֹל רִנָּה יְשׁוּבוּן זֶרַע בְּרוּכֵי ה׳ –

תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ ה׳.