יוֹם אֶחָד, הִתְאַכְסֵן רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי (הַמְשׁוֹרֵר

הַיְּהוּדִי הַסְפָרַדִּי הַנּוֹדָע) בְּבֵית חֲבֵרוֹ, בְּעִיר רְחוֹקָה,

וְנֶאֱלַץ לָלוּן שָׁם.

הָיוּ לוֹ, לַמְאָרֵחַ בַּחֲצֵרוֹ בַּעֲלֵי חַיִּים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים,

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, הֵעִיר אֶת הַמְשׁוֹרֵר אֶחָד מֵהֶם.

יָצָא הַמְשׁוֹרֵר לֶחָצֵר וּפָגַשׁ בָּה אֶת יַלְדּוֹ שֶׁל מְאָרְחוֹ.

בֵּרֵךְ הַיֶּלֶד אֶת הָאוֹרֵחַ בְּבִרְכַּת ‘בֹּקֶר טוֹב’ וּשְׁאֵלוֹ:

– הֶעָרְבָה עָלֶיךָ שְׁנָתְךָ, רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי?

אָמַר הַמְשׁוֹרֵר לַיֶּלֶד:

– עָרְבָה גַּם עָרְבָה, בְּנִי, עַד שֶׁנִּקְטְעָה…

אָמַר הַיֶּלֶד לַמְשׁוֹרֵר:

– וּמִיהוּ וּמַהוּ שֶׁעוֹרֵר אוֹתְךָ מִשְּׁנָתְךָ?

אָמַר הַמְשׁוֹרֵר לַיֶּלֶד:

– אָחוּד לְךָ חִידָה וּמִיָּד תֵּדַע:

מִיהוּ מֶלֶךְ בְּמִגְבַּעַת אֲדֻמָּה,

(שֶׁ)מַּלְבּוּשׁוֹ תְּכֵלֶת וְרִקְמָה,

(שֶׁ)בְּהִלוּכוֹ יִגְבַּהּ לִבּוֹ, וְקוֹלוֹ יְעוֹרֵר יְשֵׁנִים

מִתְּנוּמָה?

צָחַק הַיֶּלֶד בְּקוֹל וְאָמַר:

– הֲלֹא הוּא הַתַּרְנְגוֹל!