מצלצלות הכנסיות בלי הפוגות. הרי הן פתוחות כלפי חוץ, ונראים הנרות הדולקים באימה החשכה שבתוכן. ונוסף על אלו הישנות, העתיקות, הקודרות, עוד הולכות ונבנות כנסיות חדשות בפרברי העיר. – “הפנתר”! – מכריז העלם על גליונות העתון הפאשיסטי שבידו.

– “הקרב”! – עונה לעומתו הבחור של צלב־הקרס, בהכריזו על עתונו הוא. שניהם צעירים חזקים, גזעיים, לבושים חולצות כתומות, ומגבעותיהם משובצות ציוּני־מתכת שונים, שמוסיפים להם חוסן מיוחד.

רעל בגליונותיהם, חשכת קדומים ושיסוּי המונים – והעוברים והשבים קונים, קונים… נדכיתי מאוד.

והנה פתאום, כברק בעב־הענן:

• “הדגל האדום”!!..

פילסתי לי נתיב גם אל צעיר זה, כדי להסתכל מקרוב אף בו. לא חולצה כתומה ולא ציוּני מתכת במגבעת, אלא בגדי עוני פשוטים, – ברם הגוף חזק, חזק אף הוא. הזינותי עיני ארוכות בעורף־הברזל שלו – ונרגע הלכתי לדרכי.