סליחה (ליום־הכיפורים)

יָהּ, צוּר עוֹלָמִים, אֵל נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ,

שְׁעֵה שַׁוְעַת עֲנִיֶּיךָ לְךָ נִקְרָא עַם קֹדֶשׁ

וְהַמְצִיאֵם מְחִילָה בְיוֹם זֶה מִקְרָא קֹדֶשׁ –

בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ.

אֱלֹהִים, יוֹם / נוֹרָא וְאָיוֹם – / בְּחַנְתּוֹ מִימוֹת עֲשֶׂרֶת

חַלּוֹת בְּתַחְנוּן / לְךָ חַנּוּן / יוֹם וָלֵיל וְאַשְׁמֹרֶת,

וְיוֹם יָבוֹא / כָּל מַחֲבֹא – / וּמַה יַּעַשׂ בְּמִסְתֶּרֶת?

אִם תִּשְׁקֹד / וְדִין תִּפְקֹד / וְתָבִין כָּל נִסְתֶּרֶת –

הֲיֵשׁ תְּקוּמָה / לַאֲיֻמָּה / אֲשֶׁר בְּגָלוּת נִסְגֶּרֶת?

אֵין כֹּהֵן / אֲשֶׁר יְכַהֵן / בְּצִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ.

לֵב נִפְתָּל / אֲשֶׁר הוּתַל / אֲשֶׁר מִצּוּר לֹא נִכְחַד –

מַה יַּעֲשֶׂה / לְיוֹם כֵּסֶא / לְיוֹם בַּדִּין יִתְיָחָד?

כִּי אֵין לְפָנִים / מַשֹּׂא פָנִים / וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד.

לְזֹאת יִרְעַד / לֵב לָעַד / וְהַנֶּפֶשׁ גַּם יַחַד

וּמְיַחְדִים וּמְעִידִים / אֶל יְיָ אֵל אֶחָד –

טוֹב וְסַלָּח / הוּא יִשְׁלַח / עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ.

לְךָ אֶדְרֹשׁ / וְאָכֹף רֹאשׁ, / מֵבִין כָּל מִפְעָלוֹת,

וַאֲרַנֵּן / וְאֶתְחַנֵּן / הַיּוֹם בְּחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת.

בְּעֵת תַּעַל / זְכוּת וּמַעַל / בְּמֹאזְנַיִם לְהַעֲלוֹת –

זְכוֹת יִצְדַּק / וְיִצְטַדָּק / מְרוֹם כּוֹכָב וּמַזָּלוֹת?

מְחֵה זְדוֹנוֹת, / כְּבֹשׁ עֲוֹנוֹת / וְהַשְׁלִיכֵם בִּמְצֻלּוֹת

וְחִישׁ חֶזְיוֹן / וְשִׁיר הֶגְיוֹן / בְּצִיּוֹן הַר הַקֹּדֶשׁ.

בְּנֵה, אֵלִי, / בֵּית זְבוּלִי / בִּזְכוּת יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן,

וְנִשְׁאֶרֶת / שְׁחַרְחֹרֶת / בְּרֹב דִּלְדּוּל וְחִסָּרוֹן,

תְּחוֹקְקֵנוּ / וּפָקְדֵנוּ / בְסֵפֶר הַזִּכָּרוֹן,

וְחִישׁ תְּבַשֵּׂר, / חֶסֶד נוֹצֵר: / ׳שׁוּבוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן!׳

הָשֵׁב כֹּהֲנִים / לִפְנַי לִפְנִים / מְשׁוֹרְרִים לְךָ בְּקוֹל גָּרוֹן,

וְאָז נָשִׂישׂ / בְּהוֹד הַצִּיץ / וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן,

וְאִישׁ בְּאָהֳלוֹ / יִשְׁמַע קוֹלוֹ / בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ.