סליחה

אֶשָּׂא לְבָבִי עִם כַּפִּי / וְאֶעְמֹד לְבַקֵּשׁ רְצוֹנֶיךָ

וְאֶקֹּד וְאֶכְרַע עֲלֵי אַפִּי / וַאֲקַוֶּה רֹב חָנֶּיךָ,

אוּלַי בְּעָרְכִי צִפְצוּפִי / תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ –

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי / וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ.

בְּצִדְקָתְךָ, עוֹזֵר דַּלִּים, / שְׁמַע נָא קוֹל אֶבְיוֹן בְּזַעְקוֹ

חָמָס מִגּוֹי מְהוֹלָלִים / וּפְדֵהוּ מִיַּד עוֹשְׁקוֹ,

וְרַחֵם עַל עַם אֻמְלָלִים / וּרְאֵה, כִּי לֹא עַל צִדְקֹ־

תֵינוּ אֲנַחְהוּ מַפִּילִים / תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ.

רְפָא לְעַמְּךָ מַכְאוֹבוֹ / וְקַבֵּל שִׂיחוֹ וַהֲגִיגוֹ

בְּחֶמְלָתְךָ, וְרִיבָה רִיבוֹ / מֵאוֹיֵב זוֹמֵם לְהָרְגוֹ,

וַהֲשִׁיבוֹ לְעִיר מוֹשָׁבוֹ / וְכָל אִישׁ וָאִישׁ כְּמִנְהָגוֹ –

כָּל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹ־/אוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ.

הֲשִׁיבֵנִי לִימֵי חָרְפִּי / וְהַגִּיהַּ חָשְׁכִּי וְנִשְׁפִּי

וְאַבֵּד מְשַׂנְאִי וּמְחָרְפִי / וְשַׁכְלֵל בֵּית קָדְשִׁי וְסִפִּי

וְהָסֵר מֶנִּי כָּל דֹפִי / וְהָטִיב אַחְרִיתִי וְסוֹפִי

וּבְקָרְאִי לְךָ תִּכּוֹן תְּפִ־/לָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ.

מִי אֵל כָּמוֹךָ נֶאֱדָר – / וְעַל כָּל רָמִים רַמְתָּ?

חַי לַעֲדֵי עַד, לֹא נֶעֱִדָר – / וְאִם מֵעֵין יְצוּר נֶעֱלַמְתָּ.

לוֹבֵשׁ כָּבוֹד וְהוֹד וְהָדָר / וְעָזְּךָ בַּשַּׁחַק שַׂמְתָּ –

אַתָּה נוֹרָא אַתָּה / וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ.