פְּקִידֵי חֵילִי! בִּצְבֹא צִבְאוֹת-אֵל עַל-גַּת וּפְלֶשֶׁת
אִם תַּשִּׂיגֵנִי חֶרֶב-צָר אוֹ חֵץ מִקֶּשֶׁת –
אֶל-גּוּפָתִי בַּל-תָּשִׂימוּ לֵב, אַךְ חִישׁ מַהֵרוּ
וּבְלֵב עֲרֵלִים בַּרְזֶל חֲנִית וְכִידוֹן עָמוֹק קַבֵּרוּ!
נַעֲרִי נֹשֵׂא כֵלָי! זְכָר-נָא, אַל-תִּשׁכָּח שָׁכוֹח!
אִם-תִּרְאֶה אֲנָשַׁי נִבְהָלִים, נֶחְפָּזִים לִבְרוֹחַ,
הָרֵק חֲנִית דָּקְרֵנִי, וּלְרַגְלֶיךָ דָּמַי יִתָּכוּ…
מְנָת חֶלְקִי יְהִי מָוֶת, מִפָּנָיו הֵמָּה יִבְרָחוּ.
בְּנִי יוֹרֵשׁ עֶצֶר! יְהִי אֲשֶׁר יְהִי עִם-כָּל-עֲדָתִי –
אֶפֶס מִמְּךָ לֹא אִפָּרֵד, מְשׂוֹשׂ רוּחִי וְחַיָּתִי;
אִם יָצִיץ הַנֵּזֶר וּלְמַרְבֵּה מִשְׂרָה נַצְלִיחַ
אוֹ מוֹת מְלָכִים נָכוֹן לָנוּ – יוֹם זֶה יוֹכִיחַ!