חֲקַל קָצִיר. קַשׁ שְׁמוּט־שִׁבֹּלֶת

עוֹמֵד מוּכָן לְכָל מַרְעִין.

עָמִיר נָפַל – שׁוּב לֹא יּפֹּל עוֹד,

אַךְ לִתְקוּמָה יְקַו גַּרְעִין.

קוֹצְרִים עוֹלִים בְּשִׁיר הַכְּפָרָה,

בַּחֶרְמְשִׁים זִהוּר שְׁקִיעָה.

מִנַּיִן, מַכָּרַי מִכְּבָר –

הַכְּאֵב, הַצַּעַר, הַכְּמִיהָה?

וְהֶגֶה זֶה עָדִין מִנַּיִן?

אֵי־שָׁם אַנְקוֹר בְּקֵן סָפוּן

נוֹפֵל בִּכְנַף שְׂמֹאלוֹ אַפַּיִם…

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בְּצֵל סִפּוּן!