אָנָּא, יְלָדִים, הַבָּיְתָה!
כְּבָר הִתְחִילוּ בָּאֲוִיר לָשׁוּט
חוּט וָחוּט – קוּרֵי שִׁלְהֵי דְקַיְטָא.
שָׁט אִתָּם קוֹל־אֵם אִלֵּם, מָרוּד:
– אָנָּא, יְלָדִים, הַבָּיְתָה!
צַר עָלַיִךְ, עֲיָרָה גּוֹסֶסֶת!
יְלָדִים הָיוּ – אַיָּם? מִי הֵם?
לְוַאי גַּם בָּאוּ לֹא לִשְׁמֵךְ – לָרֶשֶׁת…
עַד לִבְכּוֹת חֲבָל עָלַיִךְ, אֵם –
עֲיָרָה גּוֹסֶסֶת!
בְּנֹגַהּ הַחַמָּה הַמִּסְתַּלֶּקֶת,
לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרָה הָעֲגוּמָה
מִתְהַלֵּךְ הַסְּתָו. מַדְלֶקֶת
תִּדְהָרִים כְּנֵרוֹת־נְשָׂמָה
הַחַמָּה הַמִּסְתַּלֶּקֶת.
לִמְרַאֲשׁוֹת הָעֲיָרָה לַנַּחַל
עֲרָבָה שִׁלְּחָה בַּדִּים לִפְרֹק;
מִנִּקְרַת גִּזְעָהּ הִיא נֶאֱנַחַת
וְלוֹחֶשֶׁת מַעֲבַר־יַבֹּק
לִמְרַאֲשׁוֹת הָעֲיָרָה לַנַּחַל.
עֲיָרָה הָיְתָה… הָיְתָה וְאֵינֶנָּה.
רוּחַ יַעֲבוֹר בַּכַּר בַּלָּאט,
יִתְלֹש חָצִיר יָבֵשׁ וְיִזְרְקֶנּוּ
אַחַר גֵּווֹ כִּלְאַחַר־יָד – –
עֲיָרָה הָיְתָה וְאֵינֶנָּה.
25.7.26