מִכְתָּב אָרֹךְ מִמְּקוֹמוֹתַי קִבַּלְתִּי,
שֶׁהַמָּחוּק בּוֹ מְרֻבֶּה עַל הַכָּתוּב.
וְטוּר חוֹזֵר: – דַּי בַּנֵּכָר טֻלְטַלְתָּ –
הֲלֹא תָּשׁוּב, חַיִּים, הֲלֹא תָּשׁוּב!
רֵאשִׁית דָּבָר לְךָ לְהוֹדִיעַ בָּאנוּ,
כִּי מַצָּבֵנוּ, נוּ, אֵין מַה לְּהִתְאוֹנֵן.
לוּ כֹּה יִתֵּן הַשֵּׁם לְךָ וְלָנוּ
לִשְׁמוֹעַ רַק שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת. אָמֵן.
שֵׁנִית… אַחַר כָּתְלֵנוּ כְּבָר עוֹמֵד הַחֹרֶף.
אֵין קֶמַח, אֵין עֵצִים, הַבַּיִת מָט לִנְפֹּל.
אֶט… הֵן סוֹבְלוֹת בְּרִיּוֹת רָעָב וָקֹר, אַף־
עַל־פִּי־כֵן אֵינָם גּוֹוְעִים מֵחֹסֶר כֹּל.
שְׁלִישִׁית – בְּאִסְרוּ־חַג, לְמַזָּלֵנוּ –
לְמַזָּל טוֹב נוֹסְפָה תִּינֹקֶת, פֶּה יָתֵר.
לֵאָה קָרָאנוּ לָהּ בְּשֵׁם אִמֵּנוּ.
וְהִירְשֶׁלִי… אוֹתוֹ עוֹדְךָ זוֹכֵר.
לֹא יֶלֶד הוּא – זָהָב, זָהָב וָכֶסֶף!
בָּטוּחַ הוּא, לִכְשֶׁיָּבוֹא הַדּוֹד
יִקְנֶה לוֹ מַחְבָּרוֹת, עֵטִים וָקֶסֶת.
עָלוּב! מְאֹד מְאֹד רוֹצֶה לִלְמוֹד.
שׁוֹאֵל אַתָּה לִשְׁלוֹם כָּל חֲבֵרֶיךָ.
מִמַּה נַּפְשָׁךְ, נִכְתֹּב אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ:
כֻּלָּם בַּעֲלֵי־מְלָאכָה, חַיִּים בְּרֶוַח
וְרַק אַתָּה פַּיְּטָן וְלֹא יֻצְלָח.
וְאִם תִּרְצֶה – אַף מַצָּבָם לֹא לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא,
עַל כָּל שׂוֹנְאֵי צִיּוֹן הַלְוַאי, אֵלִי! וְדַ"ל…
הַלָּלוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עוֹלִים וְאֵלֶּה
חוֹזְרִים מִשָּׁם בְּשֶׁבֶר־לֵב וּבְדִיל־הַדַּל.
מָה עוֹד לִכְתּוֹב? לַחֲדָשׁוֹת אֵין זֵכֶר.
עֲיָרָתֵנוּ בֵּית־עָלְמִין, תִּל־תֵּל.
הַשּׁוּק חָרֵב מָחֳרָב, אֵין סַחַר־מֶכֶר
וּבַעֲלֵי־הַמְּלָאכָה הוֹלְכִים בָּטֵל.
וְעִם כָּל זֶה מְאֹד עֲשׂוֹת הִשְׂכַּלְתָּ
אִלּוּ הָיִיתָ שָׁב. אָמְנָם פֹּה נֹפֶת צוּף
כְּלָל לֹא תָּלֹק, אוּלָם כְּבָר דַּי טֻלְטַלְתָּ –
הֲלֹא תָּשׁוּב, חַיִּים, הֲלֹא תָּשׁוּב!
וּכְדֵי שֶׁלֹּא תְּסָרֵב, לְיֶתֶר תֹּקֶף –
כַּלָּה מָצָאנוּ לְךָ, חָלָב וָדָם.
הֱיֵה שָׁלוֹם. לְמַעַן הַשֵּׁם, שׁוּב תֵּכֶף.
הָאוֹהֲבִים אוֹתְךָ תָּמִיד וְעַד עוֹלָם.
עִקָּר שָׁכַחְנוּ: עַל פּוֹלִין הַמִּרְשַׁעַת…
עִנְיָן מָצָא לִשְׁאֹל. יֵלְכוּ לְ“כַף־הַקַּל”1!
מַה שֶּׁמְּאַחֲלִים לָהֶם מִדַּעַת אוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת
הַלְוַאי יְקֻיַּם הַחֵצִי. כְּבִרְכַּת הַנַּ"ל.
* * *
כָּל כָּךְ כָּשְׁלוּ בִּרְכַּי, הַאִם נָפַלְתִּי?
לֹא־כְלוּם. עוֹד רֶגַע קַל וְאֶתְנַעֵר.
הֲרֵי מִכְתָּב מִמְּקוֹמוֹתַי קִבַּלְתִּי.
וְשׁוּב אֲנִי חוֹזֵר, קוֹרֵא בוֹ וְחוֹזֵר.
תרפ"ט
-
“כַּף הַקַּל” – כף הקלע. ↩