הִנֵּה הִנָּם הַכּוֹכָבִים,

אוֹתוֹ נְחִיל אִשֵּׁי־הַתְּכֵלֶת

שֶׁהִתְנוֹסֵס עַל בֵּית אָבִי.

אֶצְבַּע קְטַנָּה הֵרִים אָז יֶלֶד: –

הִנֵּה הִנָּם הַכּוֹכָבִים.

בְּהִירִים הִנָּם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם:

רֵעֵי יַלְדוּת, פִּרְחֵי מוֹלֶדֶת.

עוֹרְבָא פָּרַח. אֵין כְּלוּם. חֲלוֹם.

הָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת,

הַכּוֹכָבִים כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

שָׁמֵם נוֹף מוֹלַדְתִּי, אַלְלַי!

נִשְׁקָף מוֹלָד עֲקֹם־שְׂפָתַיִם

עַל תֵּל חָרְבוֹת בֵּית אֲבוֹתַי.

הַשְׁקִיפוּ, רְאוּ, כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם:

שָׁמֵם נוֹף מוֹלַדְתִּי, אַלְלַי!