"הַדְּלִי הָאַחֲרוֹן מִן הַבְּאֵר שָׁאוּב,

בַּגָּן עוֹף אֶל עוֹף מְצַיֵּץ: נָעוּף!

הַבַּיִת שָׁמֵם, הַבַּית עָזוּב

וּמִי שֶׁנָּדַד לֹא יָשׁוּב."

מִי שָׁר לִי זֶמֶר זֶה בְּנִגּוּן קִינָה?

הִטְרִיד זֶמֶר זֶה מֵעֵינַי שֵׁנָה.

כְּלוּם כֹּה מִתְיַפְּחוֹת בַּמַּעֲשֵׁנָה

רוּחוֹת שֶׁלֹּא מִן הַיִּשּׁוּב?

אַךְ בְּכִי רוּחוֹת חֶשְׁוָן לֹא כָּל כָּךְ אָבֵל,

יְלֵל רוּחַ סְתָו מִתְמַרְמַר, קוֹבֵל…

הוֹי, פְּרַח לְךָ, פְּרַח, אוֹרֵחַ אָפֵל,

עוֹף לֵילוֹת נְדוּדִים, הַיַּנְשׁוּף!

יָשַׁב לִמְרַאֲשׁוֹתַי אִי־נִרְאֶה. בַּשְּׁחוֹר

הִדְלִיק אֶת עֵינָיו כְּנֵרוֹת יִזְכּוֹר.

הָעוֹף הָאָרוּר! פֻּמּוֹ לֹא יִסְגּוֹר

וְשׁוּב אוֹתוֹ זֶמֶר וְשׁוּב:

"הַדְּלִי הָאַחֲרוֹן מִן הַבְּאֵר שָׁאוּב,

בַּגָּן עוֹף אֶל עוֹף מְצַיֵּץ: נָעוּף!

הַבַּית שָׁמֵם, הַבַּיִת עָזוּב

וּמִי שֶׁנָּדַד לֹא יָשׁוּב."

1933