מִדַּת הַדִּין צָנְפָה אוֹתָם בַּחֹפֶן,

מַעְדֵּר תָּקְעָה לְכַף מְתֵי מַדָּע,

וּכְפוּפֵי גַב, חֲשׂוּפֵי גֵו עַד מֹתֶן,

מִתַּחַת שְׁמֵי סִבִּיר, תּוֹךְ אַדְמָתָהּ

חָצְבוּ מֵמַד אֶבְקְלִידֶס מֶטֶר־מֶטֶר,

הִגִּיעוּ עַד עַצְמוֹת הַמָּמוּתָה.

אַךְ לֹא נִרְתַּע אֵתָם בֵּין שִׁכְבוֹת נֶתֶר

כִּרְטוֹט הַכַּף עֵת מִתַּבְשִׁיל חֻקָּם

יִמְשׁוּ סְחוּס עֶצֶם אוֹ כְּזַיִת פֶּדֶר.

וְגַם חֶלְקִי בֵּין זֶה הֲמוֹן הָעָם.

אַגַּב נִעוּר מֵעַל שְׂפָתִי טִיף יֶזַע

מִבֵּין שִׁנַּי אַתִּיזָה: צֹאן אָדָם!

לוּ שָׂם תָּווֹ בְּפַרְצוּפָם הָרֶשַׁע,

קְמָטוֹ הַמְּרִי, לוּ קַדְרוּתוֹ יָגוֹן.

עַל מִי חֲרוּזֵי זַעַם אֲגַיֵּסָה?

טִמְטוּם, טִמְטוּם… לֹא חוּט־שִׁדְרָה – גָּחוֹן!

יִבְחַל גַּם שׁוֹט לִנְגֹּעַ בָּם. עַל אֵלֶּה

לִשְׁפּוֹךְ רַק שִׂיחַ: אֱלֹהִים יָחֹן!