אַתֶּם, אֲשֶׁר חַלּוֹנְכֶם צָלוּל
פָּתוּחַ לְתוֹךְ בֻּסְתַּן תַּמּוּז,
אֲשֶׁר אֶת כָּתְלְכֶם
פִּצְּלוּ עֳפָאֵי תַפּוּחַ –
פַּס אוֹר, פַּס צֵל, פַּס אוֹר, פַּס צֵל –
פִּתְחוּ פִּשְׁפָּשׁ לִמְסִלַּת־הַחוֹל!
מְאֹפֶק רָחוֹק בָּא הֵלֶךְ גֵּר,
אָבָק בַּעֲקֵבוֹ
נִכְרָךְ כְּנָחָשׁ בָּרִיחַ,
וּמוּל לֶכְתּוֹ צִלּוֹ קָצָר.
הוֹשִׁיטוּ יָד נְדִיבָה לַגֵּר
תּוֹךְ עֶנֶף אִילָן מַשִּׁיל פִּרְיוֹ –
צֵא בְּדוֹק אֵי יָד, אֵי בַד…
אֱמוֹר מֵעַתָּה כִּי שֶׁקֶר
גְּלֻסְקָאוֹת וּכְלֵי־מֵילָת.