אֲדֹנָי! נֶגְדְּךָ כָל‑ תַּאֲוָתִי / ר' יהודה הלוי
אֲדֹנָי! נֶגְדְּךָ כָל‑ תַּאֲוָתִי,
וְאִם לֹא אַעֲלֶנָּה עַל שְׂפָתִי.
רְצוֹנְךָ אֶשְׁאֲלָה רֶגַע ‑ וְאֶגְוָע,
וּמִי יִתֵּן וְתָבוֹא שֱׁאֶלָתִי,
וְאַפְקִיד אֶת‑ שְׁאָר רוּחִי בְּיָדְךָ
וְיָשַׁנְתִּי וְעָרְבָה לי שְׁנָתִי!
בְּרָחְקִי מִמְּךָ – מוֹתִי בְחַיָּי,
וְאִם אֶדְבַּק בְּךָ – חַיַּי בְּמוֹתִי,
אֲבָל לֹא אֵדְעָה בַּמֶה אֲקַדֵּם,
וּמַה תִּהְיֶה עֲבֹדתִי וְדָתִי.
דְּרָכֶיךָ, אֲדֹנָי, לַמְּדֵנִי,
וְשׁוּב מִמַּאֲסַר סִכְלוּת שְׁבוּתִי,
וְהוֹרֵנִי בְעוֹד יֶשׁ‑ בִּי יְכֹלֶת
לְהִתְעַנּוֹת, וְאַל תִּבְזֶה עֱנוּתִי,
בְּטֶרֶם יוֹם אֱהִי עָלַי לְמַשָּׂא,
וְיוֹם יִכְבַּד קְצָתִי עַל קְצָתִי,
וְאִכָּנַע בְּעַל כָּרְחִי, וְיֹאכַל
עֲצָמַי עָשׁ וְנִלְאוֹ מִשְּׂאֵתִי,
וְאֶסַּע אֶל מְקוֹם נָסְעוּ אֲבוֹתָי,
וּבִמְקוֹם תַּחֲנוֹתָם תַּחֲנוֹתִי.
כְּגֵר תּוֹשָׁב אֲנִי עַל גַּב אֲדָמָה,
וְאוּלָם כִּי בְּבִטְנָהּ נַחֲלָתִי.
נְעוּרַי עַד הֲלֹם עָשׂוּ לְנַפְשָׁם,
וּמָתַי גַּם אֲנִי אֶעֱשֶׂה לְבֵיתִי?
וְהָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן בְּלִבִּי
מְנָעַנִי לְבַקֵּשׁ אַחֲרִיתִי!
וְאֵיכָה אֶעֱבֹד יוֹצְרִי – בְּעוֹדִי
אֲסִיר יִצְרִי וְעֶבֶד תַּאֲוָתִי?
וְאֵיכָה מַעֲלָה רָמָה אֲבַקֵּשׁ –
וּמָחָר תִּהְיֶה רִמָּה אֲחוֹתִי!
וְאֵיךְ יִיטַב בְּיוֹם טוֹבָה לְבָבִי,
וְלֹא אֵדַע – הֲיִיטַב מָחֳרָתִי?
וְהַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת עֲרֵבִים
לְכַלּוֹת אֶת‑ שְׁאֵרִי עַד כְּלוֹתִי.
וְלָרוּחַ יְזָרוּן מַחֲצִיתִי,
וּלֶעָפָר יְשִׁיבוּן מַחֲצִיתִי.
וּמַה אֹמַר – וְיִצְרִי יִרְדְּפֵנִי
כְּאוֹיֵב מִנְּעוּרַי עַד בְּלוֹתִי?
וּמַה לִּי בַּזְמָן – אִם לֹא רְצוֹנְךָ?
וְאִם אֵינְךָ מְנָתִי ‑ מַה מְנָתִי?
אֲנִי מִמַּעֲשִׂים שׁוֹלָל וְעָרוֹם
וְצִדְקָתְךָ לְבַדָּהּ הִיא כְסוּתִי –
וְעוֹד מָה אַאֲרִיךְ לָשׁוֹן וְאֶשְׁאַל!
אֲדֹנָי, נֶגְדְּךָ כָל‑ תַּאֲוָתִי!