לֹא גִּלּוּ לִי חֲלוֹמוֹת אַף לֹא אוּרִים

כִּי אֶזְכֶּה לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ –

אוֹר גָּנוּז לִרְאוֹת בַּיִּסּוּרִים,

כִּי אֶלְחַשׁ עַל מַכָּתִי “גַּם זוֹ”.

וּבִדְקוֹר הַדְּוָי לִבִּי מָחוּץ

מֵחֵרוּק חָזִי אֶשְׁמַע צִלְצוּל –

צְלִיל מַפְתֵּחַ הַסּוֹבֵב בְּחוֹר מַנְעוּל.

הוּא מַבְטִיחַ: יֵשׁ מוֹצָא לַחוּץ.

הוּא פּוֹתֵחַ לִי פִּתְחֵי עוֹלָם

שֶׁכֻּלּוֹ שַׁלְוָה וְרֹן שַׂלְוִים.

שָׁם בֵּין אִילָנוֹת פּוֹרְשֵׂי צִלָּם

שְׁבִיל הָרִים עוֹלֶה שְׁלַבִּים־שְׁלַבִּים.

שַׁחַר וּשְׁקִיעָה שָׁם נִשְׁלָבִים,

פֶנִיכְּס שָׁם בּוֹעֵר וְאֵינוֹ אֻכָּל…

קוּמוּ־נָא, אַחַי הַכּוֹאֲבִים,

יַחַד עִם בְּקָרִים רְטֻבֵּי־טָל

נִוָּלֵד מֵאֵפֶר עֲרָבִים.