אֵין זוֹ כְּלָל סִיעָה שֶׁל יוֹנֵי־צַחַר –

שְׁנוֹת בְּחוּרַי יָצְאוּ לַעֲרֹךְ גּוֹלָה.

עוּפוּ, עֲלוּמַי, אֶל נוֹף הַשַּׁחַר,

שָׂם חוֹלְמָה דֻּבְדְּבָנִיָּה כַּלָּה.

מִסְרוּ לָהּ שָׁלֹשׁ בְּשׂוֹרוֹת הַלָּלוּ:

הָרִאשׁוֹנָה – כִּי אֲהַבְתִּיָה מְאֹד,

הַשְּׁנִיָּה – שַׁעֲרֵי יוֹם תְּמוֹל נִנְעָלוּ,

הַשְּׁלִישִׁית – כִּי לֹא אֶרְאֶנָּה עוֹד.

תרצ"ג